עיריית רחובות נ' רחלה גולומב

לפני ערעור שהגישה המערערת (המאשימה), על פסק הדין המזכה , שניתן בתיק ח"נ 51372-01-15,

בית משפט לעניינים מקומיים רחובות, כבוד השופטת מירב כפיר.

כנגד המשיבה הוגש כתב אישום בגין עבירה על סעיף 10(א)(17) לחוק העזר רחובות בדבר העמדת רכב וחנייתו. עניינו של הסעיף, חניה במקום השמור לרכב נכה משותק רגליים.

המשיבה ביקשה להישפט.

ביום 12.5.15 התקיים דיון בבית משפט קמא, ובאותו יום, לאחר שמיעת טענות הצדדים זיכה בית המשפט המשיבה מהעבירה אשר יוחסה לה .

בית משפט קמא קבע כי התמרור הוצב בקדמת החנייה , בניגוד לתקנות ולהנחיות להצבת תמרורים 2010 של משרד התחבורה, המשיבה חנתה בנסיעה לאחור(רוורס), עובדה זו מנעה מהמשיבה לשים לב כי מדובר בחניית נכים, בית משפט קמא, התרשם כי מדובר בטעות שנעשתה בתום לב.

בית משפט לא קיבל טענת המערערת, כי:

"סטייה קלה מאופן הצבתו של התמרור או סימונו שאין בה כדי לשנות מתוכנו לא תגרע מתוקפו"

וקבע כי אילו היה התמרור ניצב בחלקו הקדמי של החנייה, בהתאם לתקן, אזי לא היתה יכולה המשיבה שלא לשים ליבה לתמרור.

מכאן הערעור שלפני.

בנימוקי הערעור צוין:

1. המשיבה הסתמכה בבית משפט קמא, על תקן ישראלי מס' 1918 חלק 2 מאוקטובר 2012, לפיו יש לסמן חניית נכים במקביל לכוון הנסיעה, כך, שהתמרור ימוקם בקצה מקום החניה הנגיש, בקצה המרוחק שאליו נכנסים. ההנחיה צורפה לערעור – נספח ב.

2.בהנחיות להצבת תמרורים של משרד התחבורה, מהדורת 2014, צוין כי יש להציב את תמרור הנכה בתחילת מקום החניה, מקום שמדובר בחניה מקבילה (כמקרה שלפנינו) ולא בחניה ניצבת. ההנחיה צורפה לערעור – נספח ג.

3. ההנחיה ת"י 1918 שהוצגה לבית משפט קמא, הינה בסתירה מוחלטת להנחיות משרד התחבורה משנת 2014 לגבי אופן הצבת תמרורי נכים.

4.מקום בו קימת סתירה בין שתי ההנחיות, גוברת ההנחיה של משרד התחבורה להצבת תמרורים, כאשר רשות התמרור המקומית כפופה להנחיות משרד התחבורה, פועלת על פיהן.

5. קביעת בית משפט כי "לו היה תמרור ניצב בחלקו הקדמי של החניה בהתאם לתקן, אזי לא יכולה היתה הנאשמת שלא לשים ליבה לתמרור" , הינה קביעה תקדימית המנוגדת להנחיות משרד התחבורה, זאת מפני שלא הוצג בפני בית משפט המצב המשפטי והעובדתי הנכון.