עפ"א 10418-04-15 אגבאריה נ' הועדה המחוזית לתכנון ובנייה - צפון חיפה

1.לפניי ערעור על החלטה שניתנה בבית משפט השלום בחיפה (כב' השופט קוטון) בתיק תו"ח 35631-02-10, החלטה מיום 11.2.15 (להלן:"החלטת הביניים"), במסגרתה ניתנה למשיבה ארכה לביצוע צו הריסה, זאת עד ליום 1.6.15 וכן על ההחלטה מיום 1.4.15 לפיה נדחתה בקשתו של המערער מיום 2.2.15 להארכת מועד לביצוע צו ההריסה, בקשה שהוגשה מכוח סעיף 207 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 (להלן:"חוק התכנון והבניה").

החלטות בית משפט קמא וסקירת הליכים קודמים

2.במסגרת החלטת הביניים ציין בית משפט קמא כי עסקינן בצו שניתן על ידי בית משפט השלום בחדרה ב- 26.3.07 ובצו נוסף שניתן ע"י בית משפט קמא ביום 14.10.10. בית משפט קמא הוסיף וציין, כי בקשות קודמות לעיכוב ביצוע צו ההריסה נדחו וכי, באחת הפעמים בהן ערער המערער על כך, קצב בית המשפט המחוזי למשיבה חודשיים ימים לביצוע הצו על ידה בניגוד להחלטה קודמת של בית משפט השלום, לפיה המשיבה רשאית לבצע את הצו בעצמה ללא מגבלת זמן.

3.עוד עולה מהחלטת הביניים, כי בהמשך הוגשו על ידי המשיבה בקשות שונות לאפשר לה לבצע את צו ההריסה במהלך תקופות נוספות וכי בסופו של דבר בקשותיה נענו, כך שבמועד מתן החלטת הביניים רשאית הייתה המשיבה לבצע את צו ההריסה עד ליום 1.3.15 בהתאם להחלטה שניתנה בהקשר זה.

4.בית משפט קמא הטעים כי צו ההריסה מופנה ראשית אל המערער והוא זה שהיה צריך להרוס את המבנה לפני שנים רבות, לאחר שניתן גזר דינו של בית משפט השלום בחדרה. בית משפט קמא הוסיף והדגיש בנקודה זו, כי לא רק שהמערער לא הרס את המבנה אלא שהוסיף להשתמש בו ובגין כך אף הועמד לדין.

5.בית משפט קמא ציין כי כעת עותר המערער לעכב את ביצוע צו ההריסה לשמונה עשר חודשים נוספים בטענה כי, לאחרונה ההליך התכנוני קרם עור וגידים וכי המערער סבור עתה כי, ניתן יהיה לקבל היתר לבנייה ולשימוש בעתיד הקרוב. עוד הוטעם בהחלטה כי, לצורך תמיכה בבקשתו, צירף המערער מסמכים רבים וכן כי מטעמו העיד אדריכל יישוב מגוריו אשר סיפר ארוכות על הליכי התכנון המתאריים והנקודתיים הקשורים במקרקעין עליהם בנוי המבנה. עוד הובהר בהחלטה הנ"ל, כי המערער הכין תוכנית מפורטת אשר דיון בה נקבע בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה (להלן:"הוועדה המחוזית") ליום 25.3.15 ולאחריו, כך מאמין האדריכל, ניתן יהיה לקבל היתר בנייה תוך זמן קצר למדי.

בית משפט קמא ציין בהחלטת הביניים את התנגדותה הנחרצת של המשיבה שטענה בדיון בפניו, כי הסיכוי לקבל היתר בנייה למבנה אינו גבוה וכי וודאי שהיתר בנייה אינו נימצא בהישג ידו של המערער.

6.נוכח כל האמור לעיל, הורה בית משפט קמא על דחיית המשך הדיון בבקשה עד לאחר מועד הדיון בוועדה המחוזית. בסיפא של החלטת הביניים קבע בית משפט קמא, כי המשיבה תוכל לבצע את צו ההריסה עד ליום 1.6.15 וכי ביצוע הצו יעוכב עד לדיון בפניו ביום 1.4.15.

7.בהחלטה מיום 1.4.15 שב וציין בית משפט קמא כי, עסקינן בצו שניתן לפני שנים רבות ובבקשה נוספת בשרשרת של בקשות שהוגשו, הן על ידי המערער והן על ידי המשיבה. בית משפט קמא הדגיש, כי חלפו למעלה משמונה שנים ממועד מתן גזר הדין הראשון, אך המבנה עומד על תילו, על קרקע חקלאית, כאשר נעשה בו שימוש למגורים שלא כדין ותוך הפרת צווים שיפוטיים במשך שנים רבות.

8.עוד ציין בית משפט קמא, כי לאחרונה הגיש המערער תכנית מפורטת לוועדה המחוזית ובעקבותיה, לטענת המערער, ניתן יהיה להכשיר את המבנה. בין היתר מבוססת התכנית המפורטת על הוראותיה של תכנית מתאר ליישוב מגוריו של המערער אשר נמצאת בהליכי גיבוש. בהודעה, שהתקבלה עובר לדיון בפני בית משפט קמא, הודיעה המשיבה כי וועדת המשנה של הוועדה המחוזית דנה בתכנית המפורטת שהגיש המערער אלא שהוחלט שלא להפקידה.