עע"מ שב - א' עיריית מודיעין-מכבים-רעות נ' ניר שדה
|
עע"מ בית המשפט העליון |
8129-15
14.1.2016 |
|
בפני כב' השופט: צ' זילברטל |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקשת: עיריית מודיעין-מכבים-רעות עו"ד ערן פייביש |
המשיב: ניר שדה עו"ד אסף שילה |
| החלטה | |
בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דין מיום 20.8.2015 שניתן על-ידי בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת מיכל נד"ב) ותוקן ביום 16.10.2015.
רקע
- המשיב הגיש נגד המבקשת, עיריית מודיעין-מכבים-רעות, שלוש בקשות לאישור תובענות ייצוגיות שעניינן חישוב ההנחה מארנונה לזכאים על-פי חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה), התשי"ג-1953 (להלן: חוק הפטור) ועל-פי תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993 (להלן: תקנות ההנחה). נימוקי שלוש הבקשות זהים, אך הן מתייחסות לתקופות שונות.
על-פי צו הארנונה לשנת הכספים 2010, המבקשת גבתה ממחזיקי דירות ארנונה בגין מ"ר לפי שני תעריפים כדלקמן: תעריף לדירה עצמה, ותעריף בשיעור 50 אחוזים מתעריף זה בגין מקלט, ממ"ק, מחסן, חנייה מקורה לרכב וסככה או פרגולה (להלן: שטחים נוספים). המשיב טען כי לצורך חישוב ההנחה מארנונה לזכאים, כאשר דירת הזכאי להנחה כוללת דירה ושטחים נוספים, יש לחשב את ההנחה קודם כל מהתעריף הרגיל למ"ר דירה (שהוא גבוה יותר, ולכן הנחה ממנו תביא להנחה גדולה יותר), וככל ששטח הדירה אינו השטח המקסימאלי למתן הנחה, לחשב את יתרת ההנחה על תעריף השטחים הנוספים. המבקשת טענה כי יש לחשב את ההנחה, מתעריף מ"ר משוקלל לשטח המקסימאלי למתן הנחה, המתקבל מסך כל הארנונה המגיעה לפני הנחה כשהיא מחולקת בכל שטח הדירה לרבות השטחים הנוספים.
- ביום 22.8.2011 אישר בית משפט קמא את הבקשה הראשונה להגשת תובענה ייצוגית, בציינו כי הפרשנות שהציע המשיב עולה בקנה אחד עם תכליות דברי החקיקה הרלוונטיים. ביום 7.5.2014 הגישה המבקשת, בגדר הבקשה האחרונה, הודעה, לפי סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, על חדילה חלקית מגבייה. הוצהר, כי המבקשת חדלה מהגבייה בגינה הוגשה בקשת האישור בהתייחס להנחות שנקבעו בחוק הפטור, אשר אינן כפופות לשיקול דעת הרשות המקומית, אך לא בהתייחס להנחות שנקבעו בתקנות ההנחה, אשר מסורות לשיקול דעת הרשות המקומית.
- ביום 20.1.2015 ניתן פסק דין חלקי בבקשת האישור האחרונה, נוכח החדילה החלקית, ובקשת האישור לא אושרה ביחס ל"הנחות שנקבעו בדין". ביום 12.1.2015 הגיעו הצדדים להסכמה לקבלת שתי התובענות הראשונות בעילה הנוגעת להנחות "חובה", שאינן וולונטריות. ביחס לעילה זו בבקשה השלישית, הוצהר, כאמור, על חדילה. משכך, בפסק הדין מיום 20.8.2015, התמקד בית משפט קמא בשאלה האם יש להבחין בין הנחות וולונטריות לבין הנחות מנדטוריות, וכפועל יוצא מכך – האם יש לקבל את התובענות רק ביחס להנחות המנדטוריות, או שמא יש לקבלן גם בקשר להנחות הרשות.
- לאחר דיון בטענות הצדדים, קבע בית משפט קמא כי יש לדחות את עמדת המבקשת, והורה על קבלת התביעות בכל שלוש התובענות העוקבות (למעט התובענה השלישית בכל הנוגע להנחות החובה ממנה חדלה, כאמור, המבקשת). בית המשפט קבע, כי המבקשת תשיב לכל אחד מחברי הקבוצה (הזכאים להנחה מארנונה) את הפרשי הארנונה שנגבו מהם ביתר ב-24 החודשים שקדמו לכל תובענה (למעט, כאמור, הפרש הנחות החובה בתובענה השלישית), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
בהחלטה מיום 16.10.2015 תיקן בית משפט קמא את פסק דינו בהתאם לסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), והבהיר שהתקופה שלגביה תחול חובת ההשבה תימשך עד למועד בו אושרה התובענה הייצוגית.
הצדדים הגישו ערעורים על פסק הדין לבית משפט זה, והמבקשת צירפה לערעורה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|