עע"מ 7753-15 חינוך ומסורה נ' מדינת ישראל - משרד הרווחה והשירותים החברתיים ואח'

1. לפניי בקשה למתן סעד זמני בערעור. הבקשה שלפניי הוגשה בד בבד עם ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כבוד השופט ד' מינץ) מיום 5.11.2015 ב-עת"מ 3252-07-15, שבמסגרתו נדחתה עתירה שהגישה המבקשת לביטול החלטת ועדת המכרזים (להלן: הוועדה) של המשיב 1 – משרד הרווחה והשירותים החברתיים (להלן: המשרד) להכריז על הצעותיהן של המשיבות 5-2 כהצעות הזוכות במכרז מס' 147/2014 (להלן: הזוכות ו-המכרז, בהתאמה).

הרקע לבקשה

1. ביום 3.7.2014 פורסם המכרז שעניינו הפעלת מסגרות חוץ ביתיות ישיבתיות לחינוך ולטיפול בנוער חרדי מנותק בסיכון. בהתאם לתנאי המכרז, על כל מציע היה לצרף להצעתו רשימה שמית שתכלול לפחות 12 חניכים בעלי מאפיינים של "נוער חרדי מנותק בסיכון" השוהה במסגרת לפחות שלושה חודשים טרם שפורסם המכרז. כן נדרשו המציעים לצרף להצעתם תיאור המפרט את אופן עמידתו של כל אחד מהחניכים המצוינים ברשימה בקריטריונים של "נוער חרדי מנותק בסיכון" על פי מאפיינים שנקבעו בנספח למכרז. המבקשת הגישה את הצעתה ביום 28.8.14, וביום 17.6.15, במסגרת בדיקת ההצעות שהוגשו, החליטה הוועדה לפסול את הצעתה על הסף. זאת מאחר שבבדיקה מדגמית של שלושה מהחניכים שפירטה המבקשת בהצעתה, נמצא כי אחד מהחניכים אינו עונה על התנאי של "נוער חרדי מנותק בסיכון".המבקשת הגישה עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים ובה עתרה לביטול החלטת הוועדה.

2. המבקשת טענה מלכתחילה כי לא ידעה על כך שהוועדה החליטה להגמיש את תנאי הבדיקה כך שמציע יהיה רשאי לפרט בהצעתו רשימה הכוללת למעלה מ-12 חניכים. במהלך הדיון שהתנהל בבית המשפט המחוזי זנחה המבקשת טענה זו והעלתה טענה נוספת בעניין אופן בדיקת עמידתם של החניכים שפורטו ברשימתה בקריטריונים שנקבעו במסגרת תנאי המכרז. לטענתה, בדיקת החניך שנמצא כי אינו עונה על הקריטריונים לא נעשתה ביסודיות הנדרשת והובילה למסקנות שגויות מבחינה מקצועית שהתקבלו על בסיס תשתית עובדתית חסרה. טענה זו היא שעומדת במוקד הערעור שהגישה המבקשת. עוד טענה המבקשת כי נשללה ממנה זכותה להשמיע את טענותיה נגד פסילת הצעתה.

3. בית המשפט המחוזי דחה את עתירת המבקשת. בפסק הדין נקבע כי האפשרות לצרף לכל הצעה רשימה המונה למעלה מ-12 חניכים עלתה באופן מפורש ממסמכי המכרז. כן נקבע בפסק הדין כי בחינת עמידת החניכים בקריטריונים מצויה בתחום שיקול הדעת המקצועי של הוועדה, ולא נמצאה כל עילה להתערב בשיקול דעת זה וגם לא נמצא כי בבחינה כאמור חרגה הוועדה ממתחם הסבירות. מסקנה זו מתחייבת לדברי בית המשפט המחוזי, גם משום שטענת המבקשת הופנתה כלפי אופן ואיכות בדיקת עמידה בתנאי סף במכרז – המהווים את "הגרעין הקשה" שבמלאכתה המקצועית של ועדת המכרזים. באשר לטענה כי לא ניתנה למבקשת הזכות להשמיע את טענותיה, קבע בית המשפט המחוזי כי לא קמה חובה לתת למציע שהצעתו נפסלה בשל אי עמידה בתנאי סף להשמיע את טענותיו.

           ביום 15.11.2015 הגישה המבקשת ערעור על פסק הדין. בד בבד עם הגשת הערעור, הוגשה הבקשה שלפניי למתן סעד זמני לתקופת הערעור שלפיו המשרד יימנע מהתקשרות בהסכם עם מי מהזוכות במכרז; ואם כבר נעשתה התקשרות מעין זו, ייאסר על המשרד לעשות כל פעולה למימושה וביצועה או להמשך מימושה וביצועה, והכל עד למתן הכרעה בערעור.

טענות הצדדים

4. לטענת המבקשת, בנסיבות המקרה יש להורות על מתן סעד זמני לתקופת הערעור, זאת מאחר שסיכויי הערעור טובים ומאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתה. המבקשת טוענת כי בניגוד לקביעת בית המשפט המחוזי, הוועדה הגיעה להחלטתה בלא שהונח לפניה מסד עובדתי מינימלי. משכך, טוענת המבקשת כי ערעורה אינו נסוב על עניין שבשיקול הדעת של הוועדה, אלא בפגם חוקי מובהק היורד לשורש ההליך המנהלי. כן נטען כי שגה בית המשפט המחוזי שעה שקבע כי מציע שאינו עומד בתנאי הסף אינו זכאי לזכות הטיעון. לטענת המבקשת, היה זה המשרד שמנע ממנה להוכיח את עמידתה בתנאי הסף של המכרז וכפועל יוצא מכך גם פגע בזכות הטיעון שלה. על יסוד האמור, טוענת המבקשת כי סיכויי הערעור שהגישה טובים. באשר למאזן הנוחות, המבקשת טוענת כי אי מתן הסעד הזמני משמעו חתימת הסכמים בין המשרד לבין הזוכות שהצעותיהן דורגו בארבעת המקומות הראשונים במכרז, באופן שייצור "מעשה עשוי" שיהא בו כדי להקשות על המבקשת לממש את זכייתה במכרז אם בסופו של יום יתקבל הערעור. המבקשת מדגישה בהקשר זה כי למשיבות ומי מהן לא ייגרם נזק בלתי הפיך, שכן היעתרות לבקשה אך תעכב או תפסיק את המימון לזוכות, ואלה יוכלו להמשיך בינתיים בפעילותן ללא מימון, באופן שהנערים המטופלים במסגרתן לא ייפלטו מהן. המבקשת מציינת כי אין לה התנגדות כי אם יינתן סעד זמני הוא לא יחול כלפי המשיבה 2, וזאת מאחר שגם אם הצעתה של המבקשת תדורג בסופו של יום בין ארבע ההצעות הזוכות, המשיבה 2 לא תיפגע מכך מאחר שהצעתה דורגה ממילא במקום הראשון במכרז.