עע"מ 4909/15 CARRASCAL CABARCAS ANTHONTY STEVEN ואח' נ' שר הפנים ואח'

1. בקשה לסעד זמני לעיכוב הליכי אכיפה נגד המערער 1 (להלן: "קרסקל"), לרבות הרחקתו ממדינת ישראל, עד להכרעה בערעור שהוגש על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' סגן הנשיא ר' שפירא) בעת"מ 4250-04-15 מיום 16.6.2015. בפסק הדין נדחתה עתירת המערערים נגד החלטת המשיב מס' 1 (להלן, ובמאוחד עם המשיב 2: "המשיב"), לדחות את הבקשה להסדרת מעמדו של קרסקל מכוח חיים משותפים עם המערער 2 (להלן: "לוין").

רקע

2. מפסק הדין מושא הערעור ומכתבי הטענות של הצדדים עולה התמונה העובדתית הבאה: לוין הוא אזרח ישראלי, יליד שנת 1979. קרסקל, יליד שנת 1995, הוא אזרח קולומביאני אשר נכנס לישראל לראשונה בחודש יולי 2014. לטענת המערערים, הכירו השניים במשך מספר ימים במהלך טיול שערך לוין בקולומביה בחודש יוני 2014, ולאחר מכן שמרו על קשר צמוד, עד שלוין הזמין את קרסקל למדינת ישראל, לטענתם על מנת לקיים עמו חיים משותפים. עם הגעתו של קרסקל לישראל הונפקה לו אשרה מסוג ב/2 (אשרת תייר) עד ליום 21.9.2014, וזו הוארכה על-ידי המשיב פעם ופעמיים עד ליום 25.11.2014.

3. כפי שעולה מהמסמכים, באותה תקופה ממש ניהל לוין הליך פונדקאות בגיאורגיה יחד עם מי שנחזתה להיות בת זוגו דאז, גב' עדן ג'נאח (להלן:"ג'נאח"). בסופו של התהליך נולדו בגאורגיה תאומים בטרם עת, ואלו הוטסו לישראל בסיוע הרשויות לצורך קבלת טיפול רפואי. למרבה הצער, אחד מהתאומים נפטר ביום 12.9.2015, זמן קצר לאחר הלידה. התאום השני נרשם במרשם האוכלוסין ביום 6.10.2015 כאזרח ישראלי, ולוין נרשם כאביו. לטענת המערערים, כיום הם מגדלים את הקטין במשותף.

4. ביום 23.11.2014 התייצבו המערערים בלשכת המשיב בחדרה והגישו בקשה להסדרת מעמדו של קרסקל מכוח נוהל חיים משותפים עם אזרח ישראלי. לבקשה צורפו ראיות מנהליות שונות להוכחת כנות הקשר בין השניים, וביום 14.1.2015 נערך להם ראיון על-ידי המשיב. ביום 3.3.2015 נדחתה הבקשה, כאשר בהחלטה נקבע כי לא הוצגו הוכחות משכנעות לכנות הקשר, ובשל סתירות מסוימות שעלו בראיון. המשיב הפנה גם לכך שמשך ההיכרות הנטען בין המערערים קצר ביותר, וכי בעצם הגשת הבקשה יש משום חוסר תום לב, שכן מטרת הזמנתו של קרסקל לישראל הועלמה מהמשיב, תוך שהוסתרה כוונת המערערים להגיש בקשה למעמד עבורו. גם לבקשה שהגיש קרסקל ביום 16.9.2014 להארכת אשרת השהייה שלו, צורפו שני מכתבים – האחד פרי עטו של קרסקל עצמו, והשני מאת לוין וג'נאח. בשני המכתבים נטען כי קרסקל הגיע כתייר וכי הוא מבקש להאריך את שהייתו בישראל על מנת שיוכל לתמוך בבני הזוג לוין וג'נאח לאור הטרגדיה המשפחתית שפקדה אותם עם איבוד אחד מהתאומים. למכתבים אלו צורפו תעודת הסטודנט של קרסקל ביחס ללימודיו בקולומביה וכן כרטיס טיסה חזרה.

5. הערר שהגישו המערערים לראש הלשכה בחדרה נדחה ביום 26.3.2015, ונקבע כי על קרסקל לעזוב את הארץ בתוך 14 יום.בעקבות האמור הגישו המערערים עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי, בה טענו כי הם ממלאים אחר כל התנאים הנדרשים מכוח "נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין" (נוהל מספר 5.2.2009 של המשיב, להלן: "הנוהל"), כי הציגו ראיות רבות לכנות הקשר ביניהם, וכי יש להסדיר את מעמדו של קרסקל מכוחו של הנוהל. כמו כן טענו כי על המשיב לקיים בדיקות אקטיביות ומקיפות בטרם קבלת החלטה על דחיית הבקשה, לרבות יצירת קשר עם חברים ובני משפחה של המערערים. המערערים הוסיפו וטענו כי אין רלבנטיות למשך זמן ההיכרות ביניהם לצורך קביעת מהותו של הקשר, וכי יש להכיר בנסיבותיהם המיוחדות. כמו כן שללו המערערים את הטענות לחוסר תום לב מצדם, וטענו כי למעשה הצהירו בעת כניסתו של קרסקל לישראל כי הלה מתעתד להשתקע בארץ ולקיים חיים משותפים עם לוין. לעניין הליך הפונדקאות נטען כי לא הוסתר דבר מפני המשיב, וכי לוין קיים מערכת יחסים עם ג'נאח, שעל בסיסה החל הליך הפונדקאות. מערכת יחסים זו הדרדרה ולבסוף נסתיימה (עוד לפני לידתם של התאומים בגיאורגיה), ובמקביל לכך הכיר לוין את קרסקל וביקש לקשור עמו את חייו. לבסוף נטען גם כי זכותם של המערערים לחיי משפחה וכן טובתו של הקטין, אשר רואה את המערערים כשני הוריו לכל דבר ועניין, מחייבים כי קרסקל ימשיך ויחיה בישראל.

6. מנגד טען המשיב כי לא נפל פגם בהחלטתו. המשיב הטעים כי לכל אורך הליך הפונדקאות שניהל לוין, מול הרשויות ומול בית המשפט לענייני משפחה, הוצגו הוא וג'נאח כזוג חשוך ילדים המבקש להיפקד באמצעות הליך הפונדקאות בגיאורגיה – וכל זאת, לכאורה בה בעת שלוין מנהל מערכת יחסים זוגית עם קרסקל. לטענת המשיב, המערערים לא הצהירו מעולם על זוגיותם בעת כניסתו של קרסקל לישראל. בנוסף לכך, ההתרשמות המקצועית מהראיון שנערך לשניים היתה שלילית, לרבות התיאור שניתן על-ידם לנסיבות היכרותם והקשר שנוצר ביניהם. לבסוף, השקר הבוטה שבהצגת קרסקל כמי שמבקש להישאר על מנת לתמוך בבני הזוג לוין וג'נאח, הביא לכך שהמערערים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם לשכנע בקיומו של תא משפחתי, והחלטתו של המשיב לדחות את הבקשה היא סבירה לחלוטין בנסיבות העניין. יתרה מכך, כך נטען, הנסיבות מחייבות את דחיית העתירה גם מטעמים של חוסר ניקיון כפיים.

7. לאחר דיון במעמד הצדדים דחה בית המשפט המחוזי את העתירה. בפסק הדין קבע בית המשפט כי מהנתונים עולה ללא ספק שהתנהלות המערערים נגועה בחוסר תום לב. בגרסתם של המערערים התגלו סתירות מהותיות, כאשר בעת הגעתו של קרסקל לישראל ובעת בקשת הארכת השהייה, הציגו המערערים לפני המשיב תמונה עובדתית שונה בתכלית מזו שהוצגה לאחר מכן. בנסיבות אלו, קבע בית המשפט המחוזי, מסקנתו של המשיב לפיה קיים ספק בדבר מהימנות המערערים וכי אלו לא הוכיחו כי מדובר בקשר אמיתי, היא מסקנה סבירה של הרשות המנהלית המוסמכת אשר אין מקום להתערב בה. בנוסף לכך נדחו טענות המערערים ביחס לכך שההחלטה לא ניתנה על-ידי הגורם המתאים או בשל דעות קדומות אצל המשיב. על יסוד האמור נדחתה העתירה.

8. עם זאת, קבע בית המשפט, כי אין בדחיית העתירה כדי לחסום את הדרך מהמערערים להגיש בקשה לכניסה מחודשת של קרסקל לישראל במטרה למסד קשר זוגי. ביחס לכך מצא לנכון בית המשפט המחוזי להעיר כי למערערים מוקנית זכות יסוד למסד קשר זוגי ביניהם, וכי נטייתם המינית אינה מהווה נתון שיש בו כדי להפלותם. כמו כן, העיר בית המשפט, גם טובת הקטין מובילה למסקנה שלא ראוי שייקוב הדין את ההר, וכי במסגרת ההליך החדש שייפתח יש מקום לבחון ביתר עומק את כלל הנסיבות ואת הזיקה בין הליך הפונדקאות לבין יחסיהם של המערערים, בין היתר באמצעות שמיעת גרסתה של ג'נאח להשתלשלות האירועים.