עע"מ 2981/15 עיריית רעננה נ' עמותת המצפה לישראל בע"מ

1. בפני בקשה לעיכוב הביצוע של פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 29.4.2015 (עת"מ 25821-04-15, סגנית הנשיא ו' מרוז).

2. עניינה של הבקשה שבפני הוא באירוע שהמשיבה, עמותת המצפה לישראל (להלן: המשיבה), מבקשת לערוך מחר, יום שבת ה- 2.5.2015, בהיכל הספורט "מטרו ווסט" (להלן: היכל הספורט) המצוי בעיר רעננה ונמצא בבעלותה של העירייה המבקשת (להלן: העירייה).

רקע עובדתי וההליכים המשפטיים עד כה

3. המשיבה מייצגת את קהילת עדי יהו-ה בישראל וכחלק מפעילותה עורכת מעת לעת כנסים ואירועים לחבריה באולמות שונים ברחבי הארץ.

4. בחודש יולי 2012 הגישה המשיבה תביעה לבית משפט השלום בראשון לציון למתן צו עשה נגד העירייה כך שייאסר על העירייה להימנע מלהתקשר בחוזים לקיום כנסים או אירועים מטעם המשיבה בהיכל הספורט או בכל אולם עירוני אחר ברעננה (ת.א. 27899-07-12, השופטת א' סורוקר). בסופו של יום, הגיעו הצדדים להסכם פשרה לפיו היכל הספורט יועמד לשימושה של המשיבה לצורך עריכת כנסים ואירועים במהלך שנת 2014 וכי אף בשנים הבאות הוא יועמד לשימושה למשך מספר ימים בשנה על פי צרכיה ובכפוף לתיאום מראש (להלן: הסכם הפשרה). בית משפט השלום בראשון לציון רשם לפניו את הסכם הפשרה, אם כי נמנע מלתת לו תוקף של פסק דין בשל "עמימותו". במהלך שנת 2014 נהגו הצדדים בהתאם להסכם הפשרה וקשרו מעת לעת הסכמים להשכרת היכל הספורט לעריכת כנסים מטעם המשיבה.

5. ביום 28.1.2015 נחתם בין המשיבה לעירייה הסכם נוסף לפיו התחייבה העירייה להעמיד לרשות המשיבה את היכל הספורט לעריכת כנסים בשני מועדים – ה-18.4.2015 וה-2.5.2015 (להלן: ההסכם). בשל "מסרים" שונים שהגיעו למשיבה על כוונת העירייה לבטל את ההסכם פנתה המשיבה לראש העיר, לשר הפנים וליועץ המשפטי לממשלה בדרישה שלא ייעשה כן. ביום 16.4.2015, יומיים לפני המועד המתוכנן לעריכתו של הכנס הראשון מבין השניים שיועדו לשנת 2015, הודיעה העירייה למשיבה על ביטולו של ההסכם וכפועל יוצא מכך על ביטולם של שני הכנסים הצפויים.

6. אי לכך, הגישה המשיבה עתירה שכוונה נגד ההחלטה לבית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ 2673/15 עמותת המצפה לישראל נ' שר הפנים). בסופו של דבר, עתירה זו לא הגיעה לכלל הכרעה. הבקשה לקיים בה דיון דחוף נדחתה בהחלטתו של השופט י' עמית מיום 16.4.2015 לאחר שנקבע כי, על פני הדברים, עומדים בפני המשיבה מסלולים חלופיים שבהם היא רשאית לנקוט לאכיפת ההסכם: במישור האזרחי – במסגרת תובענה לאכיפת הסכם או במסגרת בקשה לביזיון בית המשפט (בהתחשב בכך שההסכם נחתם במסגרת הסכם פשרה שהושג בשעתו בין הצדדים במסגרת הליך משפטי); ובמישור המינהלי – הגשת עתירה מינהלית נגד החלטה של הרשות המקומית כאמור בפרט 8 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000. בנסיבות אלה, השופט עמית המליץ לעותרת למשוך את עתירתה. בהמשך לכך, ביום 20.4.2015 ניתנה החלטתה של הרשמת ל' בנמלך המורה על מחיקת העתירה לבקשת המשיבה.

7. ביום 17.4.2015 המשיבה הגישה לבית המשפט לעניינים מינהליים עתירה למנוע את ביטולו של ההסכם שנחתם בינה לבין העירייה ולאפשר את עריכת הכנסים שעליהם הוסכם במסגרתו. העתירה הוגשה נגד משרד הפנים, עיריית רעננה, משטרת ישראל והיועץ המשפטי לממשלה. ביום 17.4.2015 ניתנה החלטתה של השופטת נ' אהד שקבעה כי אין מקום להורות על קיום האירוע ביום 18.4.2015, טרם נשמעה העתירה עצמה.

8. ביום 29.4.2015 התקיים הדיון בעתירה. בית המשפט לעניינים מינהליים קיבל את העתירה בפסק דין שניתן בו ביום. בית המשפט לעניינים מינהליים קבע כי החלטת העירייה לביטול ההסכם בטלה, כך שהמשיבה רשאית לקיים את הכנס הנוסף בשעה ובמועד שנקבעו בהסכם.