עע"מ 2732/14 עופר שניידר נ' משרד הבינוי והשיכון

השופט מ' מזוז:

1. ערעור על פסק דינו מיום 21.2.2014 של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד סגן הנשיאה מנחם פינקלשטיין) בתיק עת"מ 43647-07-13, אשר דחה את עתירת המערער נגד החלטת המשיב, משרד הבינוי והשיכון, לפיה הוא אינו מהווה "דייר ממשיך" לענין חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח-1998 (להלן: החוק).

עיקרי העובדות הצריכות לענין

2. סבתו של המערער החזיקה בדירה ביהוד, כזכאית דיור ציבורי, בהתאם להסכם שכירות עם חברת עמידר (להלן - עמידר) מיום 15.11.1994 (להלן: הדירה). הסבתא נפטרה ביום 26.3.2011.

           כ- 5 חודשים לאחר מכן (30.8.2011) הגיש המערער בקשה להכיר בו כבעל זכויות של "דייר ממשיך" בדירה. הבקשה הועברה להחלטת וועדת אכלוס עליונה של משרד הבינוי והשיכון (להלן: המשיב), בצירוף המלצתה של הוועדה המרחבית של עמידר לדחות את הבקשה בנימוק שהמערער לא התגורר בדירה במשך 4 שנים לפחות קודם לפטירת סבתו, כנדרש בהתאם לחוק. וועדת אכלוס עליונה אכן דחתה את הבקשה בנימוק האמור. החלטת הדחיה מיום 29.4.2012 נסמכה על דו"חות ביקורי מעגל שנערכו בדירה לאורך השנים, מהם עלה שהמערער לא התגורר בדירת סבתו המנוחה; על תצהירי הסבתא, מיום 7.2.2010 ומיום 6.1.2011, בהם הצהירה שהיא מתגוררת בדירה בגפה; על כך שרק באוקטובר 2011, כ- 7 חודשים לאחר פטירת סבתו, שינה המערער את כתובתו לכתובת הדירה; ולבסוף על כך שהמערער קיבל השתתפות בשכר דירה בדירה אחרת בתקופה הרלבנטית. הוועדה גם ציינה בהחלטתה כי מדובר בדירה צמודת קרקע הנחוצה לאכלוס זכאים מתאימים, ובהם נכים הרתוקים לכסא גלגלים, ולא ניתן להעדיף את המערער על פניהם.  

           משלא פינה המערער את הדירה ננקטו הליכים משפטיים לפינויו. ביום 14.6.2012 ניתן נגדו בבית משפט השלום בפתח תקווה פסק דין לפינוי, אולם ביצועו עוכב ב- 45 ימים על מנת לאפשר לו הגשת עתירה מינהלית. המערער לא הגיש עתירה, ורק משנקבע מועד לביצוע הפינוי פנה לבית משפט קמא בעתירה לביטול החלטת וועדת אכלוס עליונה בעניינו, בטענה שזו שגתה לאחר שביצעה בדיקה לא מעמיקה. בית המשפט קמא עיכב את הליכי הפינוי עד לבירורה של העתירה.

3. כאמור, עתירתו של המערער נדחתה על ידי בית משפט קמא. בית המשפט קבע כי אין מנוס מדחיית העתירה, שכן החלטת וועדת אכלוס עליונה בעניינו של המערער אינה חורגת ממתחם הסבירות, בהיותה מבוססת כראוי על מספר ראיות מנהליות מוצקות, ואין בית משפט מחליף את שיקול דעת הרשות בשיקול דעתו הוא. בית המשפט פירט את הראיות לביסוס המסקנה שהמערער לא התגורר עם סבתו ב- 4 השנים שקדמו לפטירתה - ביקורי המעגל, הנערכים באופן ספונטני, שהם אחד הכלים המרכזיים בידי המשיב לבירור מי מתגורר בדירות הדיור הציבורי, תצהירי הסבתא שהיא מתגוררת בגפה, מועד שינוי כתובתו של המערער במרשם האוכלוסין ולבסוף העובדה שהעותר ואשתו קיבלו סיוע בשכר דירה בתקופה הרלבנטית.