עסיס נ' סיאג ואח'

פסק דין

לפני תביעה במסגרתה עותרת התובעת כי בימ"ש יורה לנתבעים, עובדי "עמית" העמותה לרוות האזרח הותיק בנס ציונה, לפצותה בגין נזקי עגמת נפש אשר נגרמו לה עקב אי ביקור או התעניינות במצבה הרפואי לאחר שאושפזה וכן מאחר שהנתבעים לא העבירו אליה את מזוודתה שהיתה אצל הנתבעים.

טענות הצדדים

לטענת התובעת היא נרשמה לנופש בקיבוץ הגושרים, נופש שאורגן על ידי "עמית" עמותה לרווחת האזרח הוותיק בנס ציונה.

לטענתה, היא נרשמה לנופש ונסעה עם הקבוצה לקיבוץ הגושרים ביום הראשון וביום השני, בשעות הצהרים חשה ברע, הקיאה ושלשלה, נלקחה לקופת חולים ולאחר מכן לבית חולים זיו בצפת, כשהיא עם בגדים מלוכלכים כשהטלפון שלה הפסיק לעבוד, נשארה למשך 3 ימים בבית חולים בצפת, ללא בגדים נקיים ומבלי שמי מהצוות שליווה את הטיול התענין בשלומה או יעביר לה את כל החפצים שנשארו עם הקבוצה.

לטענתה, היא שבה עם בנה לביתה, ללא חפציה, עם בגדים מלוכלכים, מושפלת וחלשה ואף אחד מהנתבעת לא רצה להעביר אליה את חפציה.

לנוכח האמור, היא תובעת סך של 11,540 ₪, כשמתוכם החזר התשלום לנופש בסך 1,540 ₪, 10,000 ₪ פיצוי בגין עגמת נפש, סבל והפקרה ופגיעה קשה בכבודה.

לטענת הנתבעים, הם משמשים כעובדים בעמית העמותה לרווחת האזרח הותיק, ולא ניתן למצוא כל דופי בהתנהלותם בנוגע למקרה המתואר וזאת מהנימוקים הבאים:

לטענת הנתבעים גב' יונה כהנוביץ, שאף התייצבה לדיון והעידה בפני, ליוותה את התובעת לקופת חולים ולאחר מכן לחדר המיון והיתה עם התובעת למעלה מ7 שעות ועד לאחר השעה 00:30.

לטענת הנתבעים, גב' כהנוביץ חיכתה עד שיצרה קשר עם בנותיה של התובעת ועד שוידאה כי בנותיה של התובעת מגיעות אליה.

לטענת הנתבעים, הגב' כהנוביץ יצרה קשר במשך כל זמן אשפוזה של התובעת עם בנותיה של התובעת, לוודא שלומה של התובעת.

לטענת הנתבעים, התובעת אף שלחה זר פרחים לגב' כהנוביץ לאחר חזרתה לביתה כתודה על כי שהתה לצידה.

לטענת הנתבעים, משבנותיה של התובעת הגיעו בסמוך לבית החולים, חשה גב' כהנוביץ כי יכולה להשאיר את התובעת בידיהן של בנותיה, והיא שבה למלון בו שהתה הקבוצה.

לטענת הנתבעים המלווה הנוספת של הטיול שהתה באותו יום עם מטיילת אחרת שנפגעה, ולא יכולה היתה להפסיק את הטיול ולשהות עם התובעת בבית החולים, אלא להמשיך לדאוג לרווחת המטיילים האחרים (מעל 40).

לטענת הנתבעים, משבנותיה ומשפחתה של התובעת הגיעו לבית החולים ומשהנתבעים או מי מטעמם יצרו קשר עם משפחתה של התובעת במשך כל ימי האשפוז, לא ברורה התביעה נגדה.

עוד טוענים הנתבעים, כי התובעת לא ציינה את ענין המזוודה ולו פעם אחת והדבר גם לא הוזכר על ידי בנותיה של התובעת בשיחותיהן עם הגב' כהנוביץ, לטענתם לו היתה מבקשת התובעת את המזוודה עם חפציה האישיים, היו מוצאים דרך להעביר לה את חפציה ומעבר לכך, יכולה היתה התובעת לבקש מאחד מבני משפחתה לבוא לקבל חפצים אלו לו אכן היה הדבר כה נחוץ לה.

בדיון לפני העידו התובעת, הנתבעת 1, גב' יונה כהנוביץ וגב' מרים נוגאי.

דיון והכרעה:

אקדים ואומר כי בית משפט אינו פוסל או אינו שולל תחושותיו האישיות והסובייקטיביות של בעל דין זה או אחר.

עם זאת, פסיקתו של פיצוי בגין עגמת נפש כפופה מעצם טיבה לשיקול דעתו של ביתך משפט, נעשית תוך מתן הדעת לתחושתו של אדם סביר לאירועים מסוג זה, בגינם הוגשה תביעה זו שלפני, מקום בו הוכחה רשלנות כלשהי של הנתבעים.