עס"ק 53423-04-15

לפניי בקשה להארכת המועד להגשת ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו מיום 22.3.15 (השופטת עידית איצקוביץ; ס"ע 13392-01-14) במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט ומנגד התקבלה בקשת המשיבה (להלן גם: "הרכבת") מכוח אותה פקודה.

כללי

בין הצדדים סכסוכי עבודה אחדים במגוון נושאים, העיקרי שבהם העומד ביסוד ההליך שלפניי נוגע בהשלכות כניסתו של ספק חיצוני, חברה צרפתית בשם "אלסטום" (להלן: "הספק החיצוני") לביצוע עבודות תחזוקת קרונועים במתחמי הרכבת וחלוקת העבודה בין עובדי הרכבת לבין עובדי הספק החיצוני.

תחילתו של ההליך שלפניי בבקשה לסעדים זמניים שהוגשה על ידי הרכבת במסגרת תיק ס"ק 13392-01-14 נגד שביתה שפרצה ביום 7.1.14 הוא מועד כניסתו של הספק החיצוני למתחמי העבודה שהוקצו לו במסגרת ההסכם הקיבוצי המיוחד שנחתם בין הצדדים ביום 6.12.12 (להלן: "הסכם 2012").

ביום 8.1.14 ניתן על ידי בית הדין קמא צו מניעה זמני נגד העיצומים וביום 30.6.14 ניתן צו קבוע נגד הצעדים הארגוניים בהם נקטו המבקשים. במסגרת פסק הדין, בית הדין קבע בין היתר כי הסכם 2012 אשר הביא את הצדדים לידי הסכמה להעברת תחזוקתם של קרונועי IC3 לספק החיצוני בתמורה לתוספות שכר ומענקים לעובדי הרכבת כלל סעיף מיצוי תביעות ושקט תעשייתי אשר הופר על ידי המבקשים. המשיך בית הדין וקבע כי הצעדים הארגוניים בהם נקטו העובדים היו שלא כדין, עמדו בניגוד לאמור בהכרזה על סכסוך העבודה ובהתראה שנשלחה לרכבת טרם ההכרזה. כמו כן נקבע כי ביסוד הסכסוך בין הצדדים, מחלוקת משפטית בנוגע לפרשנות הסכם 2012 ועל כן הינו בגדר "סכסוך משפטי" אשר הדרך ליישובו תהיה בדרך שהותוותה בהסכם הקיבוצי או בפניה לבית הדין ולא בצעדים ארגוניים (להלן: "פסק הדין").

ביום 16.7.14 הוגש ערעור כנגד פסק הדין.