עס"ק 26190-05-16, עס"ק 51795-05-16

הנשיא יגאל פליטמן

1. לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופטת מיכל נעים דיבנר ונציגי הציבור מר אריה גור ומר גיא דוד; ס"ק 36087-01-14) מיום 3.5.2016.

2. בפסק דינו, קבע בית הדין האזורי, כי לא נפל פגם בהחלטות הממונה על השכר במשרד האוצר (להלן – הממונה) בהן הורה לחברת החשמל לחדול מתשלום רכיבי שכר שונים לעובדיה בנימוק שהם משולמים בניגוד לסעיף 29(א) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, למעט פגם חלקי בעניין רכיב שעות נוספות גלובליות בשכר חברי ההנהלה. עם זאת נקבע, כי יש לנציגות העובדים עילה לגיטימית לנקיטה בצעדים ארגוניים בעקבות החלטות הממונה, אך זאת לאחר שתתקבל במוסדות המוסמכים לכך החלטה חדשה, לנוכח שינוי הנסיבות ומתן פסק הדין.

3. על פסק הדין הוגשו ערעורים הן מטעם המבקשות (עס"ק 26190-05-16), הן מטעם חברת חשמל (עס"ק 51808-05-16), והן מטעמה של המדינה (עס"ק 51795-05-16), כאשר בד בבד עם הגשת הערעור הגישו המבקשות אף את הבקשה לעיכוב ביצוע שלפנינו.

4. בבקשה נטען, כי יישום פסק הדין צפוי לשנות באופן מהותי את תנאי עבודתם ושכרם של עובדי חברת חשמל, וכי פסק הדין משליך לא רק על רכיבי השכר מושא החלטת הממונה אלא גם על שלל הסדרים נוספים שהונהגו בחברת החשמל במשך עשרות שנים. עוד נטען, כי יישום פסק הדין יוביל להשלכות קשות אשר יפגעו באופן בלתי הפיך במארג היחסיים הקיבוציים בחברה ובמשא ומתן בין הצדדים על הרפורמה במשק החשמל ובחברת החשמל. המבקשות הטעימו, כי יש מקום לעיכוב ביצוע פסק הדין, מאחר שסיכויי הערעור טובים, ומאחר שמאזן הנוחות נוטה באופן ברור ומובהק לטובת עיכובו של פסק הדין. אשר לסיכויי הערעור - טענו המבקשות, כי בפסק הדין נפלו טעויות מהותיות הן לעניין סמכותו של הממונה, והן לעניין תחולת החלטת הממונה וסבירות החלטתו. אשר למאזן הנוחות –המבקשות עמדו על הנזק הקשה שיגרם לשכר העובדים כתוצאה מביצוע פסק הדין, ועל הנזקים וההשלכות על מארג היחסיים הקיבוציים ככל שאכן יעוכב הביצוע.

5. המדינה בתגובתה מיום 2.6.16 התנגדה לבקשה, וטענה כי אין מקום לעכב יישומן של החלטות הממונה, נוכח חזקת החוקיות, מכיוון שמדובר בסעד כספי, ובשל מאזן הנוחות. לטענת המדינה סיכויי הערעור קלושים ביותר, ומכל מקום אין לעכב ביצוע של פסק דין כספי מאחר שחיוב כספי הינו הפיך, ומן הטעם שראוי לתת לזוכה פירות זכייתו ללא שיהוי. עוד טענה המדינה, כי אין ספק שלו יתקבל הערעור, יוכלו העובדים להיפרע מקופתה של חברת חשמל, בעוד המשך תשלומם של רכיבי שכר חורגים בשיעור כה גבוה, יגדיל את הקושי לגבותם, ועלול להפוך את יישום החלטת הממונה לבלתי אפשרי. כמו כן, כאשר מונחים על כפות המאזניים הקופה הציבורית של גוף מתוקצב אל מול העובדים, מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת הקופה הציבורית. המדינה הוסיפה, כי אף לאחר החלטת הממונה רבים מהעובדים בחברת החשמל משתכרים שכר גבוה במיוחד, כך שאינם יכולים לבסס טענתם על נזק המצדיק עיכוב ביצוע, ואף הטענות על נזק במישור הקיבוצי אינן מקימות עילה לעיכוב ביצוע.

6. חברת החשמל טענה בתגובתה, כי בשים לב להשלכות הכבדות של פסק הדין, נכון לקבוע ישיבת תזכורת דחופה, בניסיון להביא להסכמה שתייתר הכרעה שיפוטית בתיק. החברה הוסיפה ובקשה, כי עד למתן החלטה אחרת, יורה בית הדין כי עובדי חברת החשמל ימנעו מנקיטת צעדים ארגוניים כנגד יישום פסק הדין.

7. בתשובת המבקשות לתגובת חברת החשמל, נאמר כי המבקשות מתנגדות לבקשת חברת חשמל ליתן צווים כנגד עיצומים של העובדים, ובפרט אם הדבר נעשה תוך הפרה חד צדדית ובלתי מאוזנת של המצב הנוכחי. כמו כן , אין להיעתר לבקשה שהוגשה במסגרת התגובה, ללא נימוקים וללא שנתנה למבקשות זכות תגובה. המבקשות הוסיפו, כי אינן מתנגדות לקיום ישיבת תזכורת בטרם מתן החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע, ובלבד שבית הדין יורה על עיכוב ביצוע עד למועד הדיון. בשולי הדברים הוסף, שככל שהחלטת הממונה לא תיושם ממילא לא יתעורר הצורך בנקיטת צעדים ארגוניים בעניין זה.

   הכרעה