ענתר נ' פנחס ואח'

החלטה

בפני שתי בקשות מטעם הנתבעים: האחת, מטעם נתבע 1 להורות על דחיית התובענה כנגדו מהטעם של חסינות עובד ציבור וכן בקשה להכרה בחסינות זו. השנייה, מטעם נתבעת 2 בגין השתק עילה.

המבקש טען, כי פעולותיו שבגינן הוגשה נגדו התובענה נעשו בנסיבות שבהן מתקיימים תנאי חסינות סטטוטורית הקבועה בסעיף 7א לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] ותקנות הנזיקין (אחריות עובד ציבור), תשס"ו-2006. חסינות על מעשים שעשה במסגרת תפקידו השלטוני.

התביעה שבפני הוגשה בבית המשפט השלום בת"א ביום 18.11.09. נתבע 2 הגיש ביום 20.1.10 לבית המשפט השלום בחיפה, בקשה להכרה בחסינות. בקשה זו הועברה על ידי בית המשפט ביום 4.3.10 לתגובת היועץ המשפטי. ביום 24.3.10 הוגשה לבית המשפט הודעת חסיונות בחתימת היועץ המשפטי של העירייה מיום 21.3.10, בה צוין כי נתבע 1 פעל בכל הקשור לתובע במסגרת תפקידו כעובד ציבור וכי הוא חסין מפני תביעה בנזיקין.

דיון:

סעיף 7א(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], קובע-

"לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין; הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור".

על חסינות עובד ציבור והליך הבירור, עמד בית המשפט בבש"א (מחוזי תל אביב-יפו) 11196/07 , ת"א 1095/07 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב יפו נ' הילה ר.ג. יעוץ [פורסם בנבו] (24/8/08):

"סעיף 7א לפקודת הנזיקין, מקנה חסינות לעובד ציבור מפני תביעות לגבי מעשה שע(ש)ה תוך כדי מלוי תפקידו כעובד ציבור. ההוראה מסוייגת למקרים בהם המעשה נעשה מתוך כוונה לגרום לנזק, או בשוויון נפש לאפשרות גרימת המעשה. עוד נקבע כי אין בחסינות לפי הסעיף כדי לפטור את הרשות לפי הוראות אחרות, הן בפקודת הנזיקין עצמה, סעיפים 13 ו-14 והן לפי כל דין אחר. בסעיף 7ג לפקודת הנזיקין, נקבעו הוראות באשר להליך שעל העובד ו/או הרשות לפעול כאשר מוגשת תובענה נגד העובד, ובדבר בירור העניין על ידי בית המשפט. בהתאם לסעיף 7ה לפקודת הנזיקין, חוקקו תקנות משנה לגבי סדרי הדין ומועדיהם בכל הנוגע לבקשה לחסינות כאמור והמכונות תקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור), תשס"ו-2006 (להלן: "התקנות"). בתקנות התווה גם האופן שבו על בעלי הדין להגיש לבית המשפט "הודעה על הכרה", שמשמעה הכרה כי מתקיימים תנאי החסינות על פי סעיף 7א לפקודה, (להלן: "הודעת הכרה"). אציין כי תנאי להגשת הודעה הוא בין היתר, קבלת אישור של היועץ המשפטי של הרשות. עוד נקבעו בתקנות המועד להגיש את הודעת ההכרה מאז קבלת התביעה, הנוסח הדרוש, אופן בירור הבקשה על ידי בית המשפט ועוד".

על פי סעיף 7א לפקודת הנזיקין, מיקוד הבדיקה הוא, האם נתבע מס' 1 פעל במעשיו ביודעין, מתוך כוונה לגרום נזק, או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו או לאו.

תקנה 11 מתקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור), תשס"ו-2006, קובעת את אופן ניהול הדיון בבקשה שבפני:

"(א)במועד שנקבע לדיון יתייצבו המצהירים לחקירה על תצהיריהם, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

(ב)הדיון בבקשה יסתיים בתוך יום אחד; ראה בית המשפט כי יש צורך בכך, רשאי הוא לקבוע ימי דיונים נוספים, ברציפות ככל האפשר, עד גמר חקירת העדים.

(ג)בעלי הדין רשאים להגיש לבית המשפט, עד שבעה ימים לפני המועד שנקבע לדיון, רשימת אסמכתאות משפטיות ועיקרי טיעון בכתב; סיכום טענות בעלי הדין יהיה בעל פה ביום הדיון בבקשה לאחר סיום הבאת הראיות.

(ד)בית המשפט ייתן החלטה בבקשה לכל המאוחר בתוך 14 ימים, לכל המאוחר, מתום הדיון בבקשה, ולפני מתן כל החלטה אחרת בתובענה."

נתבע מס' 1 צירף לבקשתו תצהיר אך בפרוטוקול הדיון מיום 7.4.10 הצדדים לא הודיעו לבית המשפט האם בכוונתם לחקור את המצהירים. יוער גם כי במועד זה נתבע 1 היה פטור מהופעה בשל נסיעתו לחו"ל.

לאחר בחינה של כתבי הטענות מצאתי כי ראוי לשמוע ראיות באשר לשאלה, האם נתבע מס' 1 פעל במעשיו ביודעין, מתוך כוונה לגרום נזק, או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו או לאו?

אני קובע את התיק לשמיעת ראיות באשר לפלוגתא האמורה לתאריך 19.10.2010 שעה 0830.

1.בעלי הדין נדרשים להגיש תצהירי עדות ראשית של העדים מטעמם בתוך 30 ימים. נתבע מס' 1 יודיע האם הוא מבקש להוסיף תצהיר נוסף על תצהירו שהוגש בצירוף לבקשה מס' 8 שבתיק.

2.בעלי הדין רשאים להגיש לבית המשפט, עד 14 ימים לפני המועד שנקבע לדיון, רשימת אסמכתאות משפטיות ועיקרי טיעון בכתב; סיכום טענות בעלי הדין יהיה בעל פה ביום הדיון בבקשה לאחר סיום הבאת הראיות.