ענף אליהו ואח' נ' עירית תל-אביב יפו

פסק דין

הערעור דנן הוגש מלכתחילה על פסק דינו של בימ"ש לענינים מקומיים ת"א (כב' השופטת יסכה רוטנברג) וצומצם במהלך הדיון ולאחר שהמערערים הלכו לביהמ"ש המנהלי ושבו ממנו עם פס"ד (עת"מ 2677/09 מיום 4.3.10) לטענה המתייחסת לדחיית בימ"ש קמא את עתירתם לזמן עדים בטרם ייגזר דינם כדי לבסס טענות לקולא בדמות הגנה מן הצדק (שאפשר לטענה גם לענין העונש) ואכיפה פסולה.

כאשר במשפט פלילי עסקינן ובמיוחד כאשר נאשמים מודים, לא הייתי ממהרת ונועלת את הדלת בפניהם להביא עדים לענין העונש, גם אם סברתי שנושאים מסויימים שהם מבקשים להעלות לקולא מקומם לא יכירם במסגרת זו כי אם במסגרת של עתירה מנהלית.

ממילא ככל שנוגע הדבר להגנה מן הצדק, אין מחלוקת שניתן להעלות טענה זו לענין העונש.

גם לגבי אכיפה סלקטיבית, ככל שנוגע הדבר לטיעון לגבי העונש עצמו, לא הייתי ממהרת לומר שאין מקום לנסות ולהוכיחה כאשר ניתן היה בדיעבד, לאחר שמיעת העדים, לפסוק הוצאות לו נתברר שאלה היו עדים לביסוס טענות סרק.

בין כה וכה, נזדמן בתיק זה שהעתירה המנהלית נשמעה לפני שנסתיים הדיון בערעור.

הרוח הנושבת מפסק הדין נשוא העתירה המנהלית והגם שזו נמחקה, היא כי אולי יש מקום לשקול שיקולי קולא בכל הנוגע לעונש שהוטל על המערערים בגזר הדין. את האיזון כדבעי תוכל לערוך ערכאה דיונית עפ"י הכלים המצויים בידה.

בהצטבר כל דברים אלה יחד, דומה עלי שנכון יהיה להחזיר את נושא גזירת העונש לבימ"ש קמא, על מנת שישמע מחדש טיעונים ואף עדים, ככל שיחפצו המערערים. אלא שאני קובעת כבר עתה, כי אם יתברר שהובאו עדים שלא לצורך, או שמספר העדים יהיה מופרך או כיו"ב, ישאו המערערים בהוצאות אותם אני קובעת כעת על סך של 10,000 ש"ח.

אין בכך כדי למנוע מביהמ"ש לקבוע הוצאות כראות עיניו למי מהצדדים אם יהיה מקום לעשות כן בתום הדיון.

לפיכך, אני מבטלת את גזר הדין ומחזירה את הדיון לבימ"ש קמא.

ניתן והודע היום כ"ז אייר תש"ע, 11/05/2010 במעמד הנוכחים.

עפרה צ'רניאק, שופטת

הוקלד על ידי: גילה קייקובה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: