ענישה מקלה לחייל בודד שהורשע בתקיפת שתי קטינות שהיו חברותיו, כליאת שווא , איומים ועוד בגין נסיבות מיוחדות

1.         נפתח ונציין כי גזר דין זה חריג, לא רק בתוצאה המקלה כפי שיובהר להלן ולאור חומרת העבירות אלא גם בזמן הארוך ביחס שניתן כאן לנאשם בהיותו במסגרת טיפולית נתונה ב"בית נועם".

2.         הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון תוך תיקון כתב האישום בעבירות חמורות:

מעשה מגונה כלפי מתלוננת קטינה ילידת 8/9/93 - עבירה בניגוד לס' 348(ג)(1) לחוק העונשין ה'תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), תקיפה סתם במספר רב של מקרים, בניגוד לס' 379 לחוק העונשין, כליאת שווא, עבירה בניגוד לס' 377 לחוק העונשין, איומים, עבירה בניגוד לס' 192 לחוק העונשין, היזק בזדון בשני מקרים, עבירה בניגוד לס' 452 לחוק העונשין ובאישום שני, שוב, עבירות של תקיפה סתם במספר מקרים ואיומים, הפעם כלפי מתלוננת אחרת, אף היא קטינה, ילידת 5/4/93.

המסכת הראשונה של כתב האישום מלמדת כי הנאשם בהיותו חייל בשירות סדיר וככזה, החזיק נשק M-16 ושעה שניהל מערכת יחסים זוגית עם הקטינה ש.ל., אשר הוכרה כידועה בציבור של הנאשם מגיל 15.5 ועד 17, גילה הנאשם כלפיה קנאה בלתי נשלטת, אסר עליה לדבר עם אחרים עד כי במהלך אוקטובר 2009 כלא את המתלוננת, חבט בה, היכה בה, בעט בה, איים כי ישים קץ לחייו, זאת מאחר וחשד כי הינה מדברת עם אחר בטלפון.

במהלך תקופה זו, צרח הנאשם על המתלוננת שעה שבילו על גדות הירדן, הפחידה, איים עליה, ניסה לעקוב אחר הודעות בטלפון הנייד שלה, באחת ההזדמנויות ניפץ טלפון זה, כך עשה גם בהזדמנות נוספת.

הנאשם איים על המתלוננת כי אם תהיה לאחר, לא תהייה שייכת לאף אחד. משזו הכירה במהלך אפריל 2010 חבר חדש, החל להטרידה, העביר לה מסרים כי זה לא יהיה טוב, התחקה ועקב אחריה. המתלוננת ניסתה לשמור על קשר ידידותי עם הנאשם כדי להרגיעו, הנאשם אסף את המתלוננת בתואנות שווא ביום 7/6/10 וביצע בה מעשים מגונים וגרם לה לחבלות.

על פי המסכת השניה לכתב האישום, גם כאן הנאשם בהיותו חבר של המתלוננת ק.ז. ובמהלך הקשר עם מתלוננת זו, הכה אותה הנאשם במהלך ישיבתם ברכב. משיצרה קשר עם חבר חדש, איים עליה, החזיק בגרונה, אמר כי יהרוס את חייה, חזר על כך מספר פעמים.

על כל אלה, הורשע הנאשם בכתב אישום, כפי שתוקן כמבואר, בעבירות המנויות לעיל.

3.         על פי הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים גם לעניין העונש, הסכימו כי המאשימה תטען למאסר בפועל עד מקסימום של 12 חודשים ועונשים נלווים לפי שיקול דעת בית המשפט והסניגור יהיה חופשי לטעון להעדר מאסר בפועל.

לקראת מתן גזר הדין, התבקש תסקיר שרות מבחן, נעתרנו לבקשה ותסקיר מבחן אכן הונח בפנינו.

4.         א.         תסקיר המבחן מיום 18/5/11 מלמד על משפחת המוצא של הנאשם אשר הוכר

בצבא כחייל בודד, שעה שאמו גרושה ואינה מצליחה לכלכל אף את עצמה. הנאשם עצמו גדל בסביבה משפחתית קשה, לא יציבה. למדנו כי הוכה ע"י האב, התרחק מהתא המשפחתי הבעייתי, אזר כוחות והתגייס לצבא, עמד להתגייס לקבע, תהליך אשר נקטע עקב העבירות נשוא כתב האישום.

התסקיר מלמד כי באשר לאישום הראשון, שלל הנאשם חלק ניכר מאחריותו נשוא המעשים האלימים הפיזיים כלפי המתלוננת. האבחנה מלמדת על עיוותי חשיבה, שימוש במנגנוני הגנה, דימוי עצמי פגוע, אי הצבת גבולות, מצוקה נפשית, חסכים רגשיים, פגיעות.

עם זאת מדבר התסקיר על העדר דפוסים עבריניים או אנטי סוציאליים, מערכת ערכית תקינה ונורמטיבית, העדר סטייה מינית, העדר סיכון גבוה, אפשרות טיפולית שתעקר את הסממנים האובססיבים וסימני האלימות, זקוק לטיפול, מגלה מצוקה, הביע אמון ופתיחות וסופו של תסקיר שבא בהמלצה להעביר את הנאשם למסגרת טיפולית בהוסטל "בית נועם" בהרצליה.

ב.         תסקיר מיום 6/7/11 מלמד כי בעיות האלימות בנאשם נבעו מאי בשלות ומגילו הצעיר, מהעדר דפוסי התנהגות אלימים, קיים סיכוי טוב להשתפרות, הנאשם גילה נכונות רבה ושיתוף פעולה עם הגורמים המטפלים.

ג.          תסקיר מיום 11/10/11 מדבר על טיפול יעודי בנאשם, השתלבותו, גילוי מוטיבציה גבוהה מצידו ובקשת דחייה להשלמת טיפול.

ד.         תסקיר מיום 11/3/12 מצביע על סיום תקופת הטיפול תוך הערכת מסוכנות.

התסקיר מדבר בנאשם אשר חל בו התקדמות רבה ביותר ושינויי התנהגות. הנאשם החל לפתח דיאלוגים, להתחבר לבעיות ולחלקים האלימים בו, בהם הינו חושש לגעת. היה בטיפול פרטני וקבוצתי, נחשפה האלימות כלפיו בהיותו ילד, הגיב בהתקפי חרדה, הפנים את הטיפול, רכש כלים במהלך הטיפול ב"בית נועם", מבין כי בעבר הכחיש את התנהגותו האלימה, בידיו היום כלים להתמודד עם התנהגות זו, עדיין מתקשה בגילוי אמפתיה כלפי הקורבן, אך הפיק תועלת מהטיפול. ההתרשמות הינה כי הפגיעה המינית הייתה על רקע דפוסים אלימים ולא פתולוגיה מינית. ההצבעה הינה על רמת מסוכנות בינונית - נמוכה אשר עם תום הטיפול תופחת לרמה נמוכה .

הטיפול היה אינטנסיבי, מוצלח, גרם לשינוי וסופו של תסקיר שהינו בא בהמלצה אשר תאפשר את המשך הטיפול והשלמתו כדי הפחתת הסיכון, העמדת הנאשם במבחן לתקופה של שנה וחצי, כשהטיפול יהא הן בשירות המבחן והן בקבוצה טיפולית לגברים אלימים.