עניינו של פסק הדין הוא הכרעה בתביעה שהגיש התובע כנגד הנתבעת ובמהותה הוגדרה כ"נזיקית, תרמית, גזל, גניבת זרע, רשלנות חוזית, פיצוי ממוני ולא ממוני"

עניינו של פסק הדין הוא הכרעה בתביעה שהגיש התובע כנגד הנתבעת ובמהותה הוגדרה כ"נזיקית, תרמית, גזל, גניבת זרע, רשלנות חוזית, פיצוי ממוני ולא ממוני".

הרקע

1. מוכי גורל הצדדים המתדיינים בפני. שניהם חירשים אילמים והדיונים בפניי התקיימו באמצעות מתורגמנים לשפת הסימנים.

2. הצדדים אינם בני משפחה, אלא זרים זה לזה, שנפגשו לקשר אקראי פעמים בודדות בלבד, כמובן מאליו אפוא שהצדדים אינם עונים על הגדרת "בן משפחה", כאמור בסעיף 1 (2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995. לפיכך, לכאורה לא הייתה לי סמכות לדון בתובענה.

3. עם זאת, הבאתי בחשבון את העובדה שהתובעת ושלושת ילדיה תבעו בפניי מזונות מגבר אחר, וכי הכרעתי בתביעת ילדיה של התובעת להכרה באבהות ואח"כ הכרעתי גם בשאלת מזונותיהם של ילדים אלה (ראה תלה"מ 25588-07-17, בתביעה זו ניתן פסק דין ביום 5.2.18 וכן הכרעתי בתביעת המשמורת של הקטינים בתלה"מ 18947-09-17, תביעה בה ניתן פסק דין ביום 27.2.18).

4. כאמור, בהתחשב בכך שבתביעות אבהות, משמורת ומזונות של ילדי הצדדים הכרעתי, מצאתי לנכון לדון גם בתובענה שבכותרת שנותבה אלי, וזאת כדי למנוע הימשכות ההליכים ועינוי דין נוסף לצדדים.

תמצית טענות הצדדים

5. התובע טען בתביעתו, כי הכיר את הנתבעת בנסיבות חברתיות בשנת 2015. לטענת התובע, במסגרת היכרותם קיימו הצדדים יחסי מין פעמיים בלבד ולאחריהן נפרדו. התובע הוסיף וטען, כי גם באותן פעמים הוא ביקש להשתמש באמצעי מניעה אך הנתבעת סירבה, "תוך הפצרתה כי היא משתמשת בטבעת, התקן תוך רחמי, למניעת הריון".

6. עוד טען התובע, כי כחלוף שנה ומחצה, לערך באוגוסט 2016, יצרה הנתבעת קשר עם התובע, באמצעות מסרון וביקשה שהתובע יקיים עמה יחסי מין. התובע נענה לבקשה, וכאשר הגיע לפגישה ביקש להשתמש, לטענתו, באמצעי מניעה אך הנתבעת סירבה ואמרה שיש לה התקן תוך רחמי למניעת הריון , כי יש לה כבר שלושה ילדים והיא לא מעוניינת בהריון נוסף.