עניזאן נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

פסק דין

התובע, מר סלמאן עניזאן, נולד וגדל בשכונת סילוואן בירושלים, והינו בעל תעודת זהות ישראלית. בשנת 1976 הוא נישא לגב' היאם עניזאן שמשפחתה היא מאל-זעיים, מחוץ לתחום.

לאחר נישואיהם גרו בני הזוג בסלוואן והם היו מוכרים כמבוטחים לפי חוק הביטוח הלאומי וחוק ביטוח בריאות ממלכתי (מעת חקיקתו בשנת 1994).

אין מחלוקת כי בשנת 1999 רכש התובע בית של ארבעה חדרים וסלון על מגרש בשטח 927 מ"ר באל-זעיים, מחוץ לתחום (עדות התובע, פרוטוקול דיון מיום 24.3.10, עמ' 8, שורות 1-14, מוצג נ/2).

בעקבות חקירה שבוצעה בשנת 2005, הודיע הנתבע לתובע ביום 2.3.06 כי על פי המידע והממצאים שבידי הנתבע, הוא הפסיק להיות תושב ישראל החל מיום 1.1.02 (נ/5).

ביום 17.7.06 הגיש התובע דין וחשבון רב שנתי מפורט לנתבע בו הצהיר כי הוא גר בסילואן בדירה אותה הוא שוכר מאחמד כאק וכי הוא גר בסילואן "מיום הולדתו ועד עצם היום" (נ/6).

בתביעה זו מבקש התובע כי בית הדין יורה לנתבע להכיר בתושבותו. בכתב התביעה (שהוגש ביום 6.5.08) נטען כי "לפני שנתיים אני ואשתי גרנו בזעיים בשכירות בגלל מצב העוני אבל (ל)אחר שלושה חודשים מגורים בזעיים חזרנו לבית הקודם הרשום לעיל (באב מערבה חארת בדון סילוואן).

הנתבע הכחיש את טענות התובע בכתב התביעה וטען כי התובע מתגורר בביתו הפרטי באל-זעיים מאז שרכש אותו בשנת 1999.

המחלוקת הטעונה הכרעה בתיק, הינה, איפוא, היכן מרכז חייו של התובע. הפלוגתא שהוגדרה בדיון המוקדם הינה – "היכן מרכז חייו של התובע משנת 1999 ואילך".

הדיון בתובענה התמשך לאחר שהתובע התייצב לדיון הוכחות שנקבע ליום 3.11.08 וביקש לדחותו לצורך נטילת ייצוג. ביום 20.4.09 התקבלה הודעה מטעם ב"כ התובע על אישור מינויו מטעם הלשכה לסיוע משפטי. תצהירי התובע הוגשו ביום 25.6.09 ודיון להוכחות שנקבע ליום 7.12.09 נדחה בשל שביתת הקלדניות.

גרסת התובע

גרסתו של התובע, כפי שנטענה על ידו בדיון המוקדם מיום 9.9.08, היתה:

"אני עזבתי את (ה)בית שגרתי בו שהוא בתחום תקופה של שלושה חודשים על מנת לשפץ אותו אחרי השיפוץ חזרתי לגור בו, הולדתי את כל ילדיי שם. קניתי בית בזעיים והשכרתי אותו. הבית מושכר. הגיעו אלי הביתה בסילואן. אשתי היתה בסילואן. החוקר לקח אותה לזעיים. היא הלכה איתו לשם וראה את השוכר של הדירה בזעיים. אני משכיר את הבית בזעיים מ זה שלוש שנים. קניתי אותו בשנת 99'. שיפצתי אותו ואין לי משכורת גבוהה וזה הלך לאט לאט. לגבי חוזה שכירות של השוכר – יש חוזה שכירות. אני עובד במסגר. לפני שנתיים וחצי שלוש היה עניין השיפוץ".

בתצהיר עדותו הראשית טען התובע כי מאז שנולד בסילוואן גר בה למעט תקופה של ארבעה חודשים בה עבר להתגורר באופן זמני באל-זעיים. לטענתו, ממצאי חקירה שנערכה על ידי הנתבע בשנת 2008 מאמתים את טענתו בדבר מגוריו בסילוואן, ועל כן הוא מבקש לחייב את הנתבע להכיר בו כתושב ישראל.

גרסת הנתבע

כאמור, גרסת הנתבע היא כי התובע גר באל-זעיים משנת 1999 מאז שרכש את ביתו הפרטי באלזעיים.

הכרעה בין הגרסאות

עלינו להכריע בשאלה איזו גרסה מסתברת יותר בהתחשב במכלול חומר הראיות שבפנינו. ככל שכפות המאזניים הראייתיות תהיינה מעויינות, יוכרע התיק על פי נטל ההוכחה.

עמדתנו היא כי גרסת הנתבע מסתברת יותר ומתיישבת באופן הגיוני יותר עם מכלול הראיות שבאו בפנינו, ועל כן דין התביעה להידחות. להלן נימוקני.

התובע לא הביא בפני בית הדין ראיות כלשהן, למעט תצהירו. הנתבע הביא בפני בית הדין ממצאים משתי חקירות שביצע – הראשונה בשנת 2005 והשניה בשנת 2008 וכן הביא מטעמו להעיד את אשת התובע, גב' היאם עניזאן, את אחותו של התובע, הגב' עאיישה עניזאן ואת הגב' פאטמה אל כאק.