ענבר נ' נובל אנרג'י מדיטרניאן לימיטד

החלטה

בפני בקשה לתיקון כתב התביעה.

במסגרת תובענה זו מתבררת תביעת המבקש לחיוב המשיבה בתשלום סך של 123,727 ₪, בטענה להפרת התחייבות לתשלום שכרו בגין שירותי ייעוץ שהעניק למשיבה.

בכתב התביעה טוען המבקש כי העניק למשיבה את שירותיו וכך גם יצר תשתית שאפשרה למשיבה לשכור משרדים בהרצליה, שלכן יש לחייב את המשיבה בתשלום שכרו על שירותים אלו.

בבקשה זו עותר המבקש לתיקון כתב התביעה על דרך של הוספת עילת תביעה המתייחסת לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו – 1996 (להלן: "חוק המתווכים"), והגדלת סכום התביעה לסך של 249,570 ₪.

לטענת המבקש, מלכתחילה התבססה התביעה על חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979, שכן לטענתו קבלה ממנו המשיבה שירותים בלא שתשלם עליהם ובכך התעשרה על חשבונו ואף הסבה לו נזקים. עם זאת, טוען המבקש, לאחר הגשת כתב ההגנה וההחלטה מיום 26.12.13 בבקשת המשיבה לחיובו בהפקדת ערבות להוצאות, הסתבר לו שאחת הפלוגתאות העומדות להכרעה הינה תכולתו של חוק המתווכים ולפיכך הוא מבקש להוסיף לתביעה עילה המתייחסת לחוק זה. עוד טוען המבקש כי מעשי ומחדלי המשיבה גרמו לו להפסד דמי תיווך שיכול היה לקבל מצד ג', המשכירה של משרדי המשיבה, ויש מקום לאפשר לו להוסיף גם טענה זו ולתקן את סכום התביעה בהתאם.

ההלכות בעניין תיקון כתבי טענות ברורות וידועות. בהתאם לתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), בסמכות בית המשפט להתיר תיקון כתבי טענות "בכל עת", דהיינו בכל שלב של הדיון. בשורה ארוכה של הלכות נקבע כי בבקשות לתיקון כתבי טענות נוקט בית המשפט בגישה ליברלית, שכן בדרך כלל מיועד התיקון לאפשר גיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין ובכך לייעל את ההליך המשפטי. אף כאשר מבקש בעל דין להוסיף עילה חדשה לטיעוניו, לא תידחה בקשתו מטעם זה בלבד גם אם הקריטריונים בבחינתה יהיו חמורים יותר.

על פני הדברים, הטענות אשר מבקש המבקש לתקן אכן מגבשות את השאלות האמיתיות שעומדות במחלוקת, שהרי כבר הובהר בהחלטה מיום 26.12.13 שממילא נראה שבליבת המחלוקות עומדות דווקא טענות מתחום דיני התיווך. הבקשה אף הוגשה בטרם הושלמו ההליכים המקדמיים כך שלא ניתן לטעון שהוגשה באיחור כזה שמצדיק כשלעצמו את דחייתה.

אין איפוא הצדקה שלא לקבל את הבקשה ואף המשיבה, בתגובתה מיום 1.4.14, הודיעה שהיא מותירה ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.

יחד עם זאת, גם אם יש מקום להיענות לבקשה, לא ניתן להתעלם מתוצאותיה ביחס למשיבה. הרי כתוצאה מהגשת התביעה המתוקנת חייבת המשיבה להגיש כתב הגנה מתוקן ולהתייחס לטענות שהתווספו לטענות המבקש. ולא רק לסוגיית תכולת דיני התיווך תצטרך המשיבה להתייחס אלא גם ספציפית לטענות בדבר הנזק הנוסף שנגרם למבקש, לטענתו, בשלילת דמי תיווך שעשוי היה לקבל מצד ג'. מובן שגם ההליכים המקדמיים, שלא הושלמו, יתייחסו כעת גם לטענות חדשות אלו.

נוכח כל זאת, אין הצדקה שהמשיבה תצא בחסרון כיס בנסיבות אלו ולא מצאתי בנימוקי המבקש ולו טעם אחד שיסביר מדוע לא יכול היה לטעון מלכתחילה גם טענות אלו בכתב התביעה כך שלא תצטרך המשיבה להגיש בשנית כתב הגנה.

אשר על כן אני מקבל את הבקשה ומתיר למבקש לתקן את כתב התביעה – כמבוקש.

המבקש יישא בהוצאות המשיבה בגין התיקון נשוא החלטה זו בסך של 6,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

כתב התביעה המתוקן יוגש בתוך 14 יום, תוך תשלום הפרשי האגרה לפי קביעת המזכירות.

כתב הגנה מתוקן יוגש בתוך 30 יום מיום שיומצא כתב התביעה המתוקן למשיבה.

ההליכים המקדמיים (תצהירי גילוי מסמכים ומענה לשאלונים – ככל שהועברו) יושלמו בתוך 30 יום לאחר הגשת כתב ההגנה.

תצהירי התובע יוגשו עד ליום 15.9.14.

תצהירי הנתבעת יוגשו עד ליום 20.10.14.

קדם המשפט נדחה ליום 5.11.14 בשעה 09:00.

ניתנה היום, כ"ד ניסן תשע"ד, 24 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.