ענבר נ' מושיאשוילי ואח'

פסק דין (מתייחס גם למשיב מס' 2)

פסק דיני זה ניתן בעקבות פסק דיני הקודם בתיק זה, מתאריך 6/4/11, שלא התייחס לתובענה בין המבקש לבין המשיב מס' 2. קבעתי בפסק דיני הקודם שכיוון שלא הוגשה לי ראיה על המצאת התובענה למשיב מס' 2, יחול פסק הדין רק ביחסים שבין המבקש למשיבים 1 ו-3. המבקש פנה בבקשה והראה כי בוצעה מסירה כדין. לפיכך, בא פסק דיני זה לכלול גם את קביעותי באשר למשיב מס' 2.

המבקש ביקש הצהרה לפיה היה החוכר ואו המחזיק בנכס שהוא חנות הידועה כחלק מחלקה 38015 בגוש 18015 וכי מכר את זכויותיו למשיב 2. החנות נמצאת במרכז המסחרי שווקים בעכו והיא ידועה גם כחנות מס' 16/E/160. החנות היא על אדמת המשיב 3, מינהל מקרקעי ישראל. המשיב 1 והמשיב 3 הגישו כתבי תשובה. המשיבה 3 לא הגישה כתב תשובה.

מוסכם על הצדדים כי בין המבקש לבין המשיב 1 נעשה הסכם, הנושא תאריך 11/12/1986, לפיו העביר המשיב 1 למבקש את זכויותיו בחנות.

המבקש הוסיף וטען כי החזיק בחנות על פי ההסכם מיום 4/1/1986 החל מיום 11/12/1986.

המבקש טוען כי מכר את זכויותיו על פי הסכם מיום 4/1/1988 לניסים כהן ז"ל, שהמשיב מס' 2 הוא עזבונו. מיום 4/1/1988 החזיק נסים כהן ז"ל בחנות.

המשיב 3 טען כי אמנם קיבל הודעה על ההסכם מיום 11/12/1986, לפיו העביר המשיב 1 את המקרקעין למבקש, אולם רישום ההעברה לא הושלם, ככל הנראה עקב אי תשלום דמי החכירה ועקב אי תשלום דמי ההסכמה. על פי הסכם זה, דמי ההסכמה היו אמורים להיות משולמים על ידי המוכר.

באשר להסכם מיום 4/1/188 בין המבקש לבין נסים כהן ז"ל, הרי הסכם זה לא הובא כלל לידיעת המשיב 3, קל וחומר שלא שולמו התשלומים המגיעים למשיב 3. על פי הסכם זה, התחייבו הצדדים לשאת שווה בשווה בדמי ההסכמה.

המשיב 3 אינו מתנגד לבקשה בכפוף לתשלום המסים והתשלומים שיש לשלם בגין ההעברות.

נראה כי הדין עם המשיב 3.

לפיכך אני מצהירה כי נערכו ההסכמים המפורטים לעיל, אולם המשיב 3 רשאי לרשום אותם רק עם תשלום כל התשלומים המגיעים לו בגין ההעברות. כל זמן שלא בוצעה ההעברה ברישומי המשיב 3, וככל שעל פי ההסכמים או הדין היא רשאית להמשיך ולגבות כספים מהמבקש, אין פסק דין זה בא לפגוע בזכויותיה אלו.

ניתן היום, ה' אייר תשע"א, 09 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: