ענבל הראל משרד עורכי דין נ' קלמנזון

פסק דין

העניין שבפני, תובענה שטרית אשר הוגשה במסגרת בקשה לביצוע שטר, ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה, והתנגדות הנתבע לביצוע השטר.

השטר, הינו שטר מס' 1877 ע"ס 7,500 ₪, מועד פירעונו 15.6.2013 והוא עשוי לפקודת התובעת כנפרעת. התובעת טענה כי השטר נמסר לה במסגרת מתן שירותים משפטיים ועל פי הסכמת הצדדים לפי הסכם שכר טרחה, בעוד הנתבע טען לכישלון תמורה.

במסגרת דיון אשר נתקיים בפני ביום 29.1.2014, הסכימו הצדדים שבמקום שתידון ההתנגדות והצדדים ייאלצו לנהל הליך משפטי מלא, יינתן פסק דין בתובענה השטרית כפסק דין לפשרה, לפי הוראות סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד 1984, לאחר שתינתן להם זכות להשלים טיעוניהם בהקשר זה.

התובעת טענה כי הסכום הנקוב בשטר הינו מחצית משכר הטרחה המוסכם עבור השירות המשפטי אשר הוזמן על ידי הנתבע והוענק בפועל; התובעת ציינה כי בהסכם שכה"ט מיום 27.5.2013 סוכם מפורשות כי מחצית משכה"ט המוסכם (שיעור המחצית – כגובה השטר שבמחלוקת) תשולם מראש, קרי, התובעת כלל לא הייתה נוטלת על עצמה את תחילת הטיפול במתן השירות המבוקש, אילולא היה מבוצע תשלום זה; מוסיפה התובעת כי נפגשה עם התובע שלוש פגישות ייעוץ בטרם נחתם ההסכם, ולאחר שנכרת החוזה נתקיימו לפחות ארבע פגישות עבודה נוספות, וכי ערכה כתבי טענות אשר הוגשו בשמו של הנתבע לביה"ד הרבני (סיכומי טענות בנושא נכסי קריירה), וכן מספר בקשות בנושאים טכניים;

לאור כל אלו, טענה התובעת כי אין מקום שלא לחייב את הנתבע בתשלום מלוא גובה השטר - המהווה מחצית משכר הטרחה המוסכם – ואף מחלה לנתבע על יתרת שכה"ט והשיבה לו את ההמחאות הדחויות אשר מסר בהקשר זה.

הנתבע מצדו טען, כי התקשר עם התובעת בהסכם שכ"ט לאור האופטימיות הרבה אשר שודרה אליו מהנתבעת, לגבי הקו המשפטי אותו ביקש לנקוט, והתקשר בהסכם לפיו התחייב בתשלום סך 35,100 ₪, בעבור סיום הטיפול בעניין המשפטי, לרבות סיום נושאי תביעה רכושית, תקיפת חוות דעת אקטואר שהוגשה במסגרת זאת, וסיום הליך פירוק השיתוף, כאשר בפועל, מערכת היחסים בין הצדדים נגדעה בתחילתה, משום שלטענת הנתבע, לאחר שנחתם הסכם שכר הטרחה ונמסרה ההמחאה, אותה גישה אופטימית אשר הופגנה על ידי התובעת, התחלפה בגישה הפוכה, לפיה הקו המשפטי בו ביקש הנתבע לנקוט, הינו בעל סיכוי נמוך ביותר.

במקביל, מציין הנתבע, כי קשייו הכלכליים היו רבים באותה העת, וביקש כי ההמחאה אשר נמסרה לא תופקד אלא בתיאום עמו מראש. לכן, היה מופתע כאשר התובעת הציגה את השטר לפירעון.

בהתאם טוען הנתבע, כי עקב הצגת השטר בניגוד לתיאום, ושינוי גישתה העקרונית של התובעת למסגרת הדיון, בוטלה ההתקשרות שבין הצדדים, וכפועל יוצא הוא טוען כי אינו חב בכל תשלום לתובעת (בין בשל טענותיו בנוגע למצגי התובעת בשלב הטרום חוזי ובין בשל טענותיו להפרת ההסכם וכישלון ההתקשרות והתמורה) ; לחלופין טוען הנתבע כי יש לחייבו לכל היותר לפי חלקה היחסי של העובדה אשר בוצעה (הפעולות אשר בוצעו ביחס להיקף המלא של התיק) והוא מעריך רכיב זה בסך של 2,400 ₪ (40% מרכיב המהווה 20% מהיקף העבודה הכוללת).

לאחר בחינת מלוא טענות הצדדים, לרבות סיכומי הטענות, פרוטוקול הדיון והנספחים לכתבי הטענות, ושקילת דברי הצדדים, התנהגותם והאסמכתאות אשר הוצגו בפני, מצאתי לנכון לחייב הנתבע במרבית החיוב הנקוב בשטר. אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 6,250 ₪.

הסכום כאמור ישולם בתוך 30 ימים מהיום, ככל שלא ישולם במועד יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מועד פירעון השטר, 15.6.2013 ועד התשלום המלא בפועל.

הואיל וניתן פסק דין לפשרה, אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט' אדר ב תשע"ד, 11 מרץ 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: