ענאן נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

רישיון הנהיגה של המבקש נפסל ביום 14.4.13 למשך 30 יום לאחר שנרשם לו דוח המייחס לו אי מתן זכות קדימה.

כידוע, בעת דיון בבקשה מעין זו, יש לבחון שתי שאלות: הראשונה, האם קיים בשלב זה חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו, וזאת להבדיל מהוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר הנדרשת בעת הדיון באישום לגופו; השניה, האם המשך נהיגתו של המבקש מסכן את שלום הציבור כאשר שאלה זו נבחנת בהתחשב עברו התעבורתי של המבקש ובנסיבות האירוע הספציפי.

עיינתי בנסיבות המקרה, ובשלב זה של הדיון נראה כי קיימות ראיות לכאורה. קיים מזכר מפורט של סנ"צ אמל חליל המפרט את האירוע, ומנגד אין גרסה מפי המבקש, אשר לא הגיש תצהיר, לא התייצב לדיון ואף בבקשתו נפלו שיבושים, שכן לכאורה היא מתייחסת - בסעיף 4 בה – לעבירת מהירות.

אף לא מצאתי ממש בטענה נגד נימוקי הקצין. הקצין ציין כי התרשם ממסוכנות המשך נהיגתו של המבקש. אמנם ניתן היה לנמק את ההחלטה ביתר פירוט, אולם מדובר בנימוק סביר וראוי כשלעצמו.

עו התעברותי של המבקש מגלה כי הוא מחזיק ברשיון נהיגה מזה כ – 4 שנים, לחובתו שלוש עבירות מהן שתיי עבירות של נהיגה בלא חגורת בטיחות. כבר הבעתי דעתי לא אחת כי הגם שעבירה זו אינה גורמת לתאונות, הרי היא מעידה על הלך רוח של "לי זה לא יקרה" מצד הנהג, שכן כל נהג המודע לסכנות ולכללי הבטיחות הבסיסיים בכביש מבין את חשיבות השימוש בחגורת בטיחות.

כשאני מביא בחשבון את כל האמור לעיל, לרבות נסיבות העבירה ועברו של המבקש, סבורני כי בשלב זה, בטרם נדון המבקש על העבירה, די בתקופת פסילה מנהלית למשך 20 יום כדי להעמידו על חומרת התנהגותו ולהרתיעו מלחזור עליה בהמשך.

אשר על כן, אני מקצר את תקופת הפסילה המנהלית בתיק זה ומעמידה על 20 יום בלבד.

ניתנה היום, ט"ו אייר תשע"ג, 25 אפריל 2013. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: