פס"ד בערעור על החלטת בית משפט לנוער

בפניי ערעור על החלטת בית משפט לנוער (כב' השופטת שרית מרום) מיום 13.4.26 (תנ"ז 31788-06-25), במסגרתה הורה בימ"ש קמא בדיון המשך שנקבע לגבי דרכי טיפול של קטינה שהוכרזה כ"קטינה נזקקת" בין היתר על ביקור בית בבית הסבים (הוריה של המערערת) ועל הרחבת זמני שהות בין הקטינה לבין אביה-המשיב. בימ"ש קמא נתן שורה נוספת של הוראות כדרכי טיפול והערעור הוגש רק ביחס לשתי ההוראות הנ"ל.

המערערת והמשיב הורים לקטינה בת כ-6 שנים.

בחודש 6/2025 נפתח הליך נזקקות בעניינה של הקטינה בבית המשפט לנוער (תנ"ז 61788-06-25).

בחודש 9/2025 הגיש המשיב תביעה לזמני שהות והעברת הקטינה לשהות מלאה אצלו לבית המשפט לענייני משפחה (תלה"מ 54133-09-25). בפתח התביעה ציין האב כי מתנהלים הליכי נזקקות בבית משפט לנוער.

מעת לעת הורה בית המשפט לענייני משפחה על קבלת עדכונים מעו"ס לחוק נוער ועל עדכון בהתאם לגבי דרכי הטיפול שייקבעו בבית משפט לנוער.

ביום 3.12.25 הוכרזה הקטינה כ"קטינה נזקקת" בהתאם לסעיפים 2(2) ו-2(6) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960.

ביום 2.2.26 התקיים דיון בבית המשפט לנוער בנושא דרכי הטיפול. במסגרת ההחלטה בדיון ציין בית המשפט לנוער מפורשות כי ב"כ המשיב העלתה טענות לגבי זמני השהות שנקבעו בבית המשפט לענייני משפחה לרבות לגבי (אי) הגעת הקטינה למסגרת החינוכית ובהמשך קבע בית המשפט הוראות לגבי כך שהקטינה תהיה בצו השגחה ושהוראות לגבי זמני שהות ינתנו במסגרת בית המשפט לענייני משפחה:

"1.הקטינה תהיה תחת צו השגחה של עו"ס לחוק נוער, וזאת עד ליום 03.12.2026.

[..]

6.עו"ס לחוק נוער וגורמי הטיפול יבחנו הרחבת הקשר בין המשיב לקטינה, והכל בהתאם לטובת הקטינה ובהתאם להוראות בית משפט לענייני משפחה."

ביום 13.4.26 לאחר דיון במעמד הצדדים הורה בימ"ש קמא על שורה של הוראות הנוגעות לדרכי הטיפול. הערעור הוגש ביחס לשתי הוראות בלבד של ההחלטה, שאלו הן:

"4.המשיבה תקיים ביקור בית של עו"ס לחוק נוער בבית הוריה ומשטרת ישראל תסייע בביצוע הביקור וככל שיידרש מתירה למשטרת ישראל להשתמש בכל סביר במידתיות וברגישות לצורך קיומו של הביקור.

5.עו"ס לחוק נוער יעשה מאמץ לזמן את הורי המשיבה לשיחה עם גורמי הטיפול.

[...]

6.המשיב יפגוש בקטינה 4 פעמים בשבוע – בימים שני, רביעי, שישי ושבת – למשך 4 שעות בכל יום בין השעות 16:00 עד 20:00." (להלן: "ההחלטה").

ביום 30.4.26 קבע בית המשפט לענייני משפחה דיון בפניו בנוכחות עו"ס לחוק נוער והצדדים ליום 28.5.26.

לאחר קביעת מועד הדיון הוגשה בקשה על ידי ב"כ המשיב לדחות את מועד הדיון בשל נסיבות אישיות. המערערת באמצעות ב"כ התנגדה לדחיית מועד הדיון ובין היתר ציינה בנימוקי ההתנגדות כי בית המשפט לנוער הרחיב את זמני השהות של הקטינה אצל המשיב והדבר מקשה על הקטינה ולכן התבקש בית המשפט לענייני משפחה לקבוע מועד דיון בהול על מנת לדון בזמני השהות.

ביום 7.5.26 דחה בית המשפט לענייני משפחה את הדיון בפניו לחודש 7/2026 וציין כי אינו יכול לשנות החלטות שניתנו על ידי בית המשפט לנוער.

ביום 7.5.26 הגישה המערערת את הערעור על החלטת בית המשפט לנוער ביחס לשני הנושאים לעיל.

הוגשו תשובות בכתב של ב"כ המשיב, ב"כ היועמ"ש רווחה והאפוט' לדין.

ביום 18.5.26 התקיים דיון במעמד כל הצדדים בפניי. קיימת הסכמה בין המערערת, יועמ"ש רווחה והאפוט' לדין על הצורך לקבל את הערעור ביחס לשתי ההחלטות. המשיב הציג בכתב ובע"פ התנגדות נחרצת.

לאחר הדיון הודיע המשיב כי הוא מסכים למשוך את התנגדותו לערעור. עם זאת סברתי לאור הדיון הארוך והמעמיק שהתקיים כי יש צורך להבהיר את גדרי הסמכות בין בתי המשפט לאור קיומם של הליכים מקבילים ולהצביע על נושאים שדורשים בחינה על ידי הסיוע המשפטי.

בהתאם ניתן כעת פסק הדין.

דיון והכרעה

לאחר בחינת טענות הצדדים בכתב ובעל פה, דין הערעור להתקבל מהנימוקים שיפורטו להלן.

קבלת הערעור ביחס לביקור בית אצל הסבים

לאור הסכמת כל הצדדים אני מורה על קבלת הערעור באופן שבו ההחלטה המחייבת את עריכת ביקור הבית אצל הסבים תבוטל. בית משפט לנוער יזמן את הסבים לדיון, ישמע את קולם ויבחן האם יש מקום בבחינת הנתונים העדכניים לחייב בעריכת ביקור הבית ובאיזה אופן.

קבלת הערעור ביחס להרחבת זמני השהות בין המשיב לבין הקטינה

לאור הסכמת הצדדים אני מורה על ביטול סעיף 6 להחלטת בית המשפט לנוער מיום 13.4.26.

עם זאת נדרש להוסיף מספר מילים בדבר חלוקת הסמכויות והייצוג בין בית המשפט לנוער לבית המשפט לענייני משפחה.

ייצוג נפרד ושונה של עו"ד מטעם הסיוע המשפטי בבית המשפט לענייני משפחה ובבית המשפט לנוער - הסיוע המשפטי מייצג הורים בבית המשפט לנוער ובבית המשפט לענייני משפחה, והדבר נדרש, חיוני וחשוב. עם זאת כאשר יש הורים שעניינם נדון בשני בתי המשפט במקביל גם ביחס לאותו קטין/קטינים ממונים כדרך כלל עורכי דין שונים שייצגו את אותו הורה בכל בית המשפט: ב"כ אחד שייצג בבית המשפט לנוער וב"כ אחד שייצג בבית המשפט לענייני משפחה.

המטרה חיובית, אך מעוררת קושי בלתי מבוטל. העדר ייצוג אחד מתוך תמונה רחבה הרואה את מכלול הנושאים המשיקים והקרובים זה לזה מקשה גם על עורכי הדין, גם על בית המשפט וכן על גורמי הרווחה.

הייצוג הכפול והנפרד אינו נדרש מבחינת שתי הערכאות, והוא מקשה על הצגת התמונה המלאה בפני כל ערכאה וגם על האפשרות להגיע להסכמות בכל ערכאה. כך למשל יש מקרים שבהם במקביל להליך הנזקקות מתנהל הליך לגבי זמני שהות ולגבי מזונות הקטין והייצוג הכפול אינו מאפשר להגיע להסכמות באחת הערכאות או שתיהן. כך כאשר אחד מבתי המשפט נדרש לקבל תמונת מצב עדכנית של ההליכים בפני הערכאה האחרת לא יכול עורך הדין המייצג באותה ערכאה לתת את אותה התמונה ועליו לקבל עדכון מעורך הדין שמייצג בערכאה המקבילה.

גורמי הרווחה נדרשים להיות לעיתים בקשר ולשמוע גם את עורכי הדין בוועדות השונות ובדיונים השונים. כך יכול להיות מצב של ייצוג כפול של אותו הורה בוועדת תכנון טיפול שנדרשת גם להליך הנזקקות ודרכי הטיפול בו וגם להליך ביחס לזמני שהות. ככל ומדובר בשני הורים שמקבלים ייצוג על ידי הסיוע המשפטי יכולים להידרש להופיע בוועדה 4 עורכי דין מטעם הסיוע המשפטי, 2 עורכי דין מטעם כל הורה.

המינוי הכפול יוצר עומס על המערכת, מקשה על עורכי הדין שעושים עבודתם נאמנה לייצג בכל ערכאה ומקשה על הגעה להסכמות.

טוב יעשה הסיוע המשפטי אם ישקול האם יש מקום ככלל או במקרים מתאימים להורות על ייצוג אחד לשתי הערכאות ולא ליצור את הכפילות שאין בה לסייע לא לצדדים, לא לבתי המשפט ופועל יוצא לקטינים שההליכים לגביהם הוגשו.

אי מינוי של אפוט' לדין מטעם הסיוע המשפטי בשתי הערכאות - בתמונת ראי של ייצוג ההורים, מתברר כי כאשר מתמנה אפוט' לדין מטעם הסיוע המשפטי באחת הערכאות ולמרות שמתנהלים שני הליכים מקבילים בבית המשפט לנוער ובבית המשפט לענייני משפחה, לא ממונה אותו אפוט' לדין באופן אוטומטי לשתי הערכאות אלא רק לערכאה שבה התמנה. גם מצב זה יוצר קושי בלתי מבוטל. כך למשל בענייננו האפוט' לדין שמכירה היטב את ההורים ואת הקטינה מזה קרוב לשנה מונתה רק בבית המשפט לנוער ולא לבית המשפט לענייני משפחה. על מנת שתשתתף לדיון בבית המשפט לענייני משפחה נדרש להגיש בקשה לזמנה במיוחד. באופן זה אין האפוט' לדין יכולה לייצג את קולה של הקטינה באופן מלא וחיוני בפני שתי הערכאות. שני ההליכים קשורים זה לזה ומשיקים ויש צורך לשמוע את קולה של הקטינה ולהביא את טובתה העצמאית בפני כל ערכאה.

טוב יעשה הסיוע המשפטי אם ישקול האם יש מקום ככלל או במקרים מתאימים להורות על מינוי אוטומטי של אפוט' לדין לשתי הערכאות, או להנחות כי תוגש בקשה מתאימה לערכאה בה לא מונה אפוט' לדין, ולא ליצור מצב של מינוי רק לערכאה אחת. המינוי יסייע לשני בתי המשפט והוא חיוני לטובת הקטינים המיוצגים על ידי האפוט' לדין.

הסמכות לקביעת זמני שהות בין בית המשפט לענייני משפחה לבית המשפט לנוער - עיקר הדיון בערעור נסוב סביב השאלה האם בית המשפט לנוער מוסמך לקבוע הרחבת זמני שהות במסגרת דרכי טיפול בהליך נזקקות כאשר יש הליך מקביל שמתנהל בסוגיית זמני השהות בפני בית המשפט לענייני משפחה.

בית המשפט לנוער הקפיד מראשית הליך הנזקקות שלא לקבוע הוראות לגבי זמני השהות בשל ההליך בבית המשפט לענייני משפחה. כך קבע מפורשות ביום 2.2.26 כי: "עו"ס לחוק נוער וגורמי הטיפול יבחנו הרחבת הקשר בין המשיב לקטינה, והכל בהתאם לטובת הקטינה ובהתאם להוראות בית משפט לענייני משפחה". לעומת זאת בהחלטה מיום 13.4.26 הורחבו זמני השהות של המשיב עם הקטינה ל- 4 ימים בשבוע. החלטה זו הוסכם כי תבוטל והערעור לגביה יתקבל.

בבג"ץ 8906/04 קבע בית המשפט העליון כי בית המשפט לנוער אינו מוסמך לדון במחלוקות בין ההורים לגבי סוגיית זמני שהות בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962:

"כפי שפורט לעיל, בתחילת שנת 2002 הגישו שירותי הרווחה בקשה בפני בית-המשפט לנוער להכרזת הקטינה כנזקקת. אין חולק כי עניין זה מצוי בסמכות שיפוטו של בית-המשפט לנוער (ראו: הוראות-סעיפים 1 עד 3 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), --- סוף עמוד 9 --- תש"ך-1960 (להלן: חוק הנוער)). עם זאת, הכרזת הקטינה כנזקקת מהווה סוגיה שונה ונפרדת משאלת משמורתה. חוק הנוער אינו מסמיך את בית-המשפט לנוער לדון בסכסוכי משמורת ואפוטרופסות. יצוין כי הוראת-סעיף 3(4) לחוק הנוער מסמיכה את בית-המשפט לנוער להורות על הוצאתו של קטין נזקק ממשמורת האחראי עליו ומסירתו למשמורתה של רשות הסעד, והכל בנסיבות המנויות בסעיף האמור. עם זאת, אין בהוראת-סעיף 3(4) הנ"ל על-פי לשונה ותכליתה, כדי להסמיך את בית-משפט לנוער להכריע בסכסוכים על-פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. לפיכך, לא היה מוסמך בית-המשפט לנוער להכריע במחלוקת שבין העותרת למשיבים בנוגע להחזקת הקטינה, וממילא לא היה אמור לפסוק בשאלה זו". (ההדגשות בקו – הוספו).

ראו: בג"ץ 8906/04פלונית נ' פלוני ‏(‏נבו 20.7.2005‏)‏‏, פסקה 8 לפסק הדין.

ברע"א 4803/22 קבע בית המשפט העליון כי בית המשפט לנוער מוסמך להחליט על אחת החלופות הקבועות בחוק בלבד, אולם הוא אינו מוסמך להורות על החלפת משמורן (כפי שהיה נהוג בעבר טרם התיקון לחוק) ופועל יוצא גם לא מוסמך לדון בזמני השהות:

"הדברים עולים במפורש גם מלשון סעיף 3(4) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960. סעיף זה, מאפשר לבית המשפט לנוער "להוציא את הקטין ממשמורתו של האחראי עליו, אם ראה בית-המשפט שאין דרך אחרת להבטיח את הטיפול וההשגחה, ולמסור אותו למשמורתה של רשות סעד אשר תקבע את מקום חסותו, או להורות על החזקתו במעון או במעון נעול כמשמעותם בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971" (ההדגשה הוספה – נ' ס').  למדנו אפוא, כי הסמכות שהוקנתה לבית המשפט לנוער מאפשרת להוציא את הקטין מהמשמורת שבה הוא נתון עד כה, ולהמירה באחת החלופות המנויות בחוק: משמורתה של רשות הסעד, או החזקה במעון; הא ותו לא. חוק הנועראינומאפשר לבית המשפט לנוער להורות על החלפת משמורן אחד באחר. סמכות זו נתונה בידי בית המשפט לענייני משפחה.".

ראו: רע"א 4803/22פלוני נ' פלונית ‏(‏נבו 14.7.2022‏)‏‏, פסקה 4 לפסק הדין.

יודגש אין מדובר במצב שבו בית המשפט לענייני משפחה דן באופן מאוחד בעניין המשפחה: הן בכובעו כבית המשפט לנוער על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה) ועל פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. מדובר במצב שבו שתי הערכאות דנות במקביל. בנסיבות הללו קיימת חשיבות על מנת שלא יבוזבזו משאבים על דיונים כפולים ועל מנת לא ליצור מצב של החלטות סותרות או דיונים באותו הנושא, כי תהיה הקפדה יתרה על חלוקת הסמכויות בין בתי המשפט.

אציין עוד כי להבדיל ממצב שבו שני ההליכים יכולים להיות מאוחדים בפני בית המשפט לענייני משפחה, אין הוראות חוק המאפשרות איחוד הדיונים בפני בית המשפט לנוער. על כן נדרשת הקפדה נוספת.

בעניין זה נקבע בבע"מ 1764/24 כי לבית המשפט לענייני משפחה קיימת סמכות לדון בשני הנושאים, ויש גם תכלית חשובה באיחוד הדיון בפני ערכאה אחת:

"לבית המשפט לענייני משפחה הייתה סמכות לדון בשאלות העומדות על הפרק – קביעת דרכי הטיפול בקטינות לאחר ההכרזה על נזקקותן וקביעת מקום מגוריהן – הן מכוח חוק הכשרות המשפטית והן מכוח חוק הנוער. לאמיתו של דבר, הדברים מתיישבים היטב עם התכלית העומדת בבסיס הוראת החוק המאפשרת לבית המשפט לנוער להעביר את הדיון בתביעת נזקקות לבית המשפט לענייני משפחה – סעיף 6(ז) לחוק בתי משפט לעניני משפחה. הרציונל המונח בבסיסו של הסדר זה מצדד בכך שהמותב הדן בענייני משמורת יוכל לקבל תמונה עדכנית ומלאה של המערך המשפחתי בכללותו, בהתייחס לכל התביעות שהוגשו בעניינם של הקטינים, על מנת לקבל החלטה אחת, תואמת ואחידה, בהתחשב במכלול הטענות והשיקולים הרלוונטיים, ומתוך ראיית טובת הקטינים וטובת המערכת המשפחתית כולה. ניתוב התביעות השונות לדיון בפני אותו מותב נועד גם למנוע קבלת החלטות סותרות, בפרט כאשר ישנה מידה רבה של חפיפה בין הסוגיות השונות העומדות על הפרק (למשל, קבלת החלטה על הוצאה ממשמורת לצד קבלת החלטה על שיבוץ למסגרת חינוכית, כמו במקרה שבפני). יש מקרים שבהם הפרדה פרוצדוראלית בין הליכים מסוג זה עשויה להיות מלאכותית ומיותרת. מסקנה זו אף עולה בקנה אחד עם הכלל הדיוני שלפיו בית המשפט לענייני משפחה רשאי לסטות מסדרי הדין ולנהוג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק (ראו:סעיף 8(א)לחוק בתי המשפטלעניני משפחה וכןתקנה 1בלתקנות הנוער)."

ראו: בע"מ 1764/24פלוני נ' המחלקה לשירותים חברתיים בעיר פלונית ‏(‏נבו 7.3.2024‏)‏‏, סעיף 26 לפסק הדין.

ראו גם: רמ"ש (ב"ש) 11779-03-24 ה.מ. נ' י.מ. (24.4.2024).

סיכומם של דברים, מאחר והוגשה תביעה לזמני שהות לבית המשפט לענייני משפחה לא מוסמך בית המשפט לנוער לקבוע זמני שהות. במקרים מתאימים יש מקום לשקול את איחוד התובענות בפני בית המשפט לענייני משפחה על מנת למנוע כפל דיונים במקביל באותם נושאים. ריבוי ההליכים ודיון באותם נושאים יוצר מצב של אי וודאות, אי יציבות ובסופו של דבר אינו מסייע לבתי המשפט לבצע מלאכתו ופוגע בטובת הקטינים שענייניהם נדונים בפני שתי הערכאות.

ויודגש – אין באמור בפסק דין זה על מנת להביע כל עמדה לגבי הצורך לשנות, להרחיב או לצמצם את זמני השהות ועניין זה יתברר בפני בית המשפט לענייני משפחה בהתאם לשיקול דעתו והוראותיו. קבלת הערעור לגבי קביעת בית המשפט לנוער איננה מטעמים הקשורים לתוכן ההחלטה אלא רק במישור הסמכות.

אשר על כן הערעור מתקבל. החלטת בית המשפט לנוער מיום 13.4.26 בסעיפים 4, 6 מבוטלת.

לאור גישתו המקדמת של האב בסופו של יום ולאור המשמעות החורגת מעניינם של הצדדים, אין צו להוצאות.

טרם חתימה, אין לי אלא להצטרף לדבריה של האפוט' לדין בתום הדיון, כי טוב יעשו הצדדים אם יקדישו את זמנם ומרצם לשיתוף פעולה וקידום הסכמות שיסייעו לקטינה ויקדמו את טובתה.

המזכירות תמציא לב"כ הצדדים.

באחריות ב"כ המערערת להמציא את פסק הדין לב"כ האם בבית המשפט לענייני משפחה על מנת שהעתק פסק הדין יועבר למותב בבית המשפט לענייני משפחה לעיונו.

כן תואיל ב"כ המערערת להעביר עותק ההחלטה לאחראים בסיוע המשפטי על ייצוג הורים בבית המשפט לענייני משפחה ובבית המשפט לנוער.

האפוט' לדין תואיל להעביר העתק פסק הדין לאחראים בסיוע המשפטי על ייצוג קטינים.

פסק הדין מותר לפרסום ללא פרטים מזהים.

המזכירות תסגור את התיק.

ניתן היום, ג' סיוון תשפ"ו, 19 מאי 2026, בהעדר הצדדים.