עמש"מ 29933-08-14 סירוטה נ' נציבות שרות המדינה

בבקשת המשיבה לבטל את קביעת בית המשפט

בעניין ההשעיה

כללי

1. ביום כט טבת תשע"ה (20.1.15), ניתן על ידי, כערכאת ערעור, פסק דין המזכה את הנאשם מעבירות על סעיפים 17(1), (2), ו- (3) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג – 1963 , בגין ביצוע מעשים מגונים והטרדה מינית כנגד המתלוננת.

2. עוד קבעתי בפסק הדין, כי תבוטל השעיית המערער מעבודתו כמנהל מחלקה בבית החולים הפסיכיאטרי, שבו עבד שנים רבות, עד השעייתו. המערער אמור היה לשוב לאלתר לעבודתו הסדירה, על פי פסק דיני.

3. על פסק הדין, הגישה המשיבה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

   בקשת המשיבה

4. המשיבה – המאשימה - הגישה בקשה לביטול חלק החלטתי העוסק בעניין השעייתו של המערער, ולקביעה חלופית, כי השעייתו תעמוד בעינה עד לסיום ההליכים המשפטיים בעניינו, דהיינו: עד הכרעת בית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

5. טעמיה של המשיבה לכך הינם, כי כל שעמד לביקורת בפני בית המשפט לערעורים, הוא פסק דינו של בית הדין המשמעתי של עובדי המדינה; אך, השעיית העובד איננה חלק מפסק הדין, משום שהיא צעד מנהלי, שנקט נציב שירות המדינה, בהתאם לסמכותו.

6. הביקורת השיפוטית בגין צעד מנהלי זה, כך ממשיכה וטוענת המשיבה, איננה בסמכותו של בית המשפט של הערעור, אלא של בית הדין לעבודה; לאמור: השעיית המערער, איננה מצויה בסמכותו של בית המשפט, וכך גם ביטול השעיה זו.

   תגובת המערער

7. טענותיו של המערער התפרסו על פני שלושה מישורים.