עמרן נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

לפנינו בקשה מטעם התובע למנות מומחה רפואי נוסף או נוסף בתיק הנדון, בו הגיש התובע תביעה להכיר בפגיעה בגבו כפגיעה בעבודה.

ההליכים בתיק עד כה

בהחלטה מיום 13/12/12 קבענו את התשתית העובדתית בתיק ומינינו את ד"ר יפה לשמש מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין על מנת שיחווה את דעתו אודות המחלה ממנה סובל התובע ואודות הקשר הסיבתי בינה ובין עבודתו של התובע.

בתאריך 13/1/13 התקבלה חוות דעתו של המומחה בה נקבע כי קיים קשר סיבתי בין מחלת התובע ובין עבודתו על דרך המיקרוטראומה.

בהמשך לבקשת הנתבע הופנו למומחה שאלות הבהרה והוא השיב עליהן בתשובותיו מיום 19/3/13. בהחלטה מיום 21/3/13 נקבע כי ככל שיש לצדדים בקשה נוספת עליו להגישה תוך 15 יום ממועד קבלת ההחלטה, שאחרת הצדדים יגישו סיכומים. על פי רישומי ביה"ד ההחלטה הומצאה לנתבע בתאריך 24/3/13.

בתאריך 14/4/13 הגיש הנתבע בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף כאשר הטענה היא כי למרות שבית הדין הפנה למומחה במסגרת שאלות ההבהרה מיום 5/3/13 שאלות המתייחסות לכך שהתובע עבד תקופה קצרה בלבד (9 חודשים) הרי שהמומחה לא התייחס לכך בתשובותיו. לחילופין התבקש כי נורה למומחה להשיב על השאלה.

בתגובתו, התנגד התובע לבקשה הן לאור העובדה שהוגשה בחלוף 15 ימים, כלומר באיחור, והן לאור העובדה כי המומחה השיב לשאלות כנדרש והסיבה להגשת בקשה זו היא אי שביעות רצונו של הנתבע מתשובות המומחה.

דיון והכרעה

בהנחיות נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים נקבע:

16. ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים בהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, ככל שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה. מינוי מומחה נוסף או אחר פותח תפח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה.

17. בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן כל מענה לכל שהשאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין משהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו".

18. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למיני מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם".

אנו מפנים לפסק הדין בעניין יוסף חיון, גם שם הועלתה טענה למינוי מומחה נוסף חזר בית הדין הארצי על ההלכה לפיה –

"לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה. מטעמים מובנים, במחלוקת בין מומחה מטעם אחד הצדדים למומחה מטעם בית הדין יעדיף בית הדין את המומחה מטעמו על פני מומחה מטעם הצדדים.

אפשר שבשאלה מסוימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין" (עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 6/6/05)."

נפתח ונאמר כי לא מצאנו שיש מקום לדחות את הבקשה מטעם פרוצדוראלי משום שהמדובר באיחור קל, של מספר ימים.

יחד עם זאת, צודק התובע כי נראה שהבקשה שלפנינו נובעת מאי שביעות רצונו של הנתבע מעמדת המומחה. מעיון בתשובות המומחה עולה כי הוא השיב על שאלות ההבהרה: לגבי שאלה 2.1 הבהיר כי האפשרות שמדובר בגורם תחלואתי אינה קיימת בעניינו של התובע משום שאין אצלו גורמי סיכון. לגבי שאלה 2.2 המומחה השיב כי המקור הרפואי אינו מתייחס לפרק הזמן בו עבד העובד, כלומר שלא ניתן משקל לתקופת העבודה. לגבי שאלה 2.3 המומחה הסביר מדוע חבלות העבר אינן רלוונטיות לפגיעה הנוכחית של התובע. כלומר, מחוות דעתו של המומחה עולה ברורות כי פרק הזמן בו עבד התובע (9 חודשים) עמד לנגד עיניו של המומחה אך הוא לא סבר כי יש בו כדי לשנות ממסקנתו בדבר קשר סיבתי וכי על פי מכלול הנסיבות יש לקשור בין העבודה ובין מחלת התובע.

נציין עוד, כי שאלות ההבהרה שהופנו למומחה התייחסו בצורה מאוד ספציפית לתקופת העבודה בת 9 חודשים ותשובות המומחה התייחסו בצורה מאוד דווקנית לשאלות ההבהרה, כך שלא קיים כל ספק, שהמומחה התייחס לתקופת העבודה הקצרה, גם אם לא רשם בחוות דעתו את המילים "9 חודשים".

בעניין זה אנו מפנים גם לסעיף 7 להחלטה מיום 5/3/13 בדבר שאלות הבהרה, בה נקבע שביה"ד סבור שהמומחה היה ער גם לתקופת עבודתו של התובע עת נתן את חוות דעתו הראשונה וכי ביה"ד נעתר להפניית שאלות בעניין רק משום שלא הייתה התייחסות ספציפית בחוות הדעת. אנו סבורים כי מהתשובות לשאלות ההבהרה אי בהירות זו אינה קיימת עוד וברור כי המומחה התייחס לכך אם כי סבר שאין בכך כדי להשפיע.