עמרם נ' פי. אס. אי אקולוגיה בע"מ ואח'

החלטה

זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום ברחובות (כב' סגנית הנשיאה, השופטת קוצר).

בית משפט קמא דן באותו עניין בערעור על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ, צביה גרדשטיין פפקין, מיום 08.12.09. באותו עניין דחתה כב' רשמת ההוצל"פ את בקשת המבקש על פי סעיף 19 לחוק ההוצל"פ.

שאלה מקדמית אשר הועלתה על ידי ב"כ המבקש הייתה, האם הערעור על פסק דינו של בית משפט קמא הוא ערעור בזכות, או שמא יש לבקש תחילה מתן רשות ערעור.

בעניין זה נסמך ב"כ המבקש על סעיף 52 לחוק בתי המשפט, הקובע כי פסק דין של בית משפט שלום ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי. כלומר, כל פסק דין של בית משפט שלום ניתן לערער עליו בזכות לבית המשפט המחוזי.

עוד מפנה ב"כ המבקש לסעיף 96(ג) לחוק בתי המשפט, העוסק בערעור על החלטת רשם. ב"כ המבקש טוען כי לא נקבע הסדר מיוחד לעניין החלטותיו של רשם ההוצל"פ כדוגמת ההסדר שבסעיף 96(ג) הנ"ל הנוגע להחלטות רשם של בית משפט, ומכך מסיק ב"כ המבקש כי בהעדר הסדר – יש לנהוג על פי ההסדר הכללי שבסעיף 52 לחוק בתי המשפט. כלומר, אין צורך בבקשת רשות ערעור והערעור הוא בזכות.

סעיף 80 לחוק ההוצל"פ קובע, כי פסק דין והחלטות של רשם ההוצל"פ ניתנים לערעור ברשות לפני בית משפט שלום. אולם, ערעור על החלטות לפי סעיפים 19, 25, 48 ו-58 לחוק ההוצל"פ – יהיה בזכות.

בענייננו מדובר על החלטה של כב' רשמת ההוצל"פ שעניינה היה בקשה בטענת "פרעתי" לפי סעיף 19 לחוק ההוצל"פ. הערעור בפני בית משפט קמא היה בזכות.

נשאלת כעת השאלה, האם הערעור על פסק דינו של בית משפט קמא צריך להיות בזכות או ברשות?

ברור, לאור הוראות סעיפים 52 ו-96(ג) לחוק בתי המשפט, שהמחוקק לא נתן דעתו בנושא זה של ערעורים על פסקי דין של בית משפט שלום על החלטות של רשם ההוצל"פ.

אינני יכול להסיק, כבקשת ב"כ המבקש, שמדובר בהסדר שלילי המחייב הכרה בערעור בזכות על פסקי דין כאמור.

הוראת סעיף 80 לחוק ההוצל"פ תוקנה לפני כשנה, במובן זה שעניין הסדרת הערעור על החלטות רשם ההוצל"פ בא על פתרונו שם בדרך של ערעור בזכות לבית משפט השלום, כאשר מדובר בהחלטות לפי סעיפים 19, 25, 48 ו-58 לחוק ההוצל"פ, ובערעור ברשות כאשר מדובר בהחלטות אחרות.

אילו סעיף 52 לחוק בתי המשפט היה נחקק או מתוקן לאחר תיקונו של סעיף 80 הנ"ל, ניתן היה אולי לומר שהמחוקק נתן דעתו והחליט להותיר את המצב על כנו – כלומר שהוראת סעיף 52(א) תחול ופסק דינו של בית משפט קמא ניתן יהיה לערעור בזכות לפני בית המשפט המחוזי.

אלא שכאמור אינני יכול לקבל מסקנה זו.

יש לזכור שהערעור על החלטות רשם ההוצל"פ בעניינים שאינם לפי סעיפים 19, 25, 48 ו-58 לחוק ההוצל"פ הינו ערעור ברשות. אילו דעתו של ב"כ המבקש הייתה מתקבלת, היה נוצר אבסורד לפיו הערעור הראשון בבית משפט השלום היה ברשות והערעור השני, לבית המשפט המחוזי, היה בזכות.

אין למצב כזה אח ורע בשיטת המשפט הישראלי, והוא מחוסר כל היגיון.

לפיכך אינני יכול לקבל את הפרשנות המוצעת על ידי ב"כ המבקש.

מאידך, לא ניתן לומר שמדובר בערעור ברשות בכל מקרה.

לעניין זה יש להבחין בין החלטות הניתנות על ידי ראש ההוצל"פ לפי סעיפים 19, 25, 48 ו-58 לחוק ההוצל"פ לבין החלטות על פי סעיפים אחרים.

ההבחנה בין שני סוגי ההחלטות היא הבחנה שבמהות.