עמראן ואח' נ' משרד השיכון ואח'

החלטה

1.המבקשים תובעים בבית משפט השלום באשדוד את המדינה ואת הועדה המקומית לתו"ב בני שמעון לאכיפת הסכם שנחתם ביום 1.1.07 בינם (ובני משפחה נוספים) לבין מינהל מקרקעי ישראל שעניינו הסדרת מגורים זמנית – באתר שייעודו חקלאי – עד לשינוי ייעודו במסגרת הרחבה עתידית של תחום השיפוט של העיר רהט.

בגדרה של תביעתם הגישו בקשה לצו מניעה זמני אשר יאסור על המדינה "לפעול להוצאת צווי הריסה לשטח הנ"ל – ככל שהמדובר במבנים שאינם בניה קשיחה...".

בית משפט השלום – לאחר עיון בתגובות, בתשובות וסיכומי הצדדים דחה את הבקשה – ועל כך מבקשים המבקשים שבפני רשות לערער.

2.לאחר עיון בבקשה החלטתי לדחותה מבלי לבקש תגובת המשיבות.

בדין קבע בימ"ש השלום (כב' השופט א. ברגנר) כי הסעד הזמני המבוקש הינו תיאורטי ואקדמי במובהק.

המשיבות נכון לעת הגשת הבקשה ובמהלך הדיון הממושך בה, לא ביקשו הוצאת צווי הריסה – ועל כך אין חולק. לא היה גם חולק כי לא בוצעו במהלך התקופה האמורה פעולות בניה על ידי המבקשים שחייבו הגשת בקשות שכאלה.

בנסיבות אלה, משמעות הבקשה לצו הזמני הינה למעשה עתירה ל"פוליסת ביטוח" מפני נקיטת הליכים משפטיים עתידיים אשר המשיבות (המדינה והוועדה המקומית) רשאיות, ובמידת הצורך אף חייבות, לאחוז בהם במקרה של הפרה עתידית של חוקי התו"ב – אם אמנם תתרחש הפרה שכזו.

בדין קבע ביהמ"ש קמא כי סעד זמני שכזה איננו ממין העניין.

3.לאור זאת ובהינתן הכלל לפיו תמעט ערכאת הערעור עד למאוד מהתערבות בהחלטות הערכאה הדיונית בבקשות לסעדים זמניים – החלטתי כאמור בפתח הדברים לדחות הבקשה לרשות לערער מבלי לבקש תגובת המשיבות.

משלא נתבקשה התגובה – אין צו להוצאות.

המזכירות תשיב למבקשים הערובה שהופקדה, על פירותיה.

המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"א אדר תשע"ג, 21 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: