עמראן אבראהים אבו רג'ב ואח' נ' חברת אלעאידון ללעקראת (טלמון) בע"מ ואח'

הנשיאה א' חיות:

           שתי עתירות שעניינן המבנה הממוקם בחלקות 111 ו-112 בגוש 34025 במָוְקֶע (מיקום) אלבהלה, אלמדרסה שבעיר חברון, הידוע בכינוי "בית המכפלה" או "בית אבו-רג'ב" (להלן: המבנה). העתירה בבג"ץ 6247/17 (להלן: עתירת התושבים) הוגשה על-ידי תושבים פלסטינים מאזור יהודה והשומרון (להלן: האזור), ובמסגרתה התבקש בית משפט זה להורות על פינויים של גורמים אשר נכנסו אל המבנה מטעמה של המשיבה 6, חברת אלעאידון ללעקראת (טלמון) בע"מ (להלן: החברה), היא העותרת בבג"ץ 6801/17 (להלן: עתירת החברה). החברה, מנגד, עותרת לסעדים שונים שעניינם הקניית החזקה בחלק מהמבנה ופינוי המתגוררים במבנה כיום. כמו כן, מעלה החברה טענות בנוגע להליך המתקיים בבקשתה לרישום זכויותיה הקנייניות במבנה ומבקשת את שינוי הרכב הוועדה לרישום ראשון לנכסי דלא ניידי שטרם נרשמו (להלן: הוועדה לרישום ראשון) אשר דן בעניינה.

           יאמר כבר כעת, כי לאחר עיון בכתבי הטענות שהגישו הצדדים, ובטיעונים שהשמיעו בדיון שהתקיים, הגעתי למסקנה שיש לדחות את עתירת החברה בהעדר עילה להתערבות בעמדת המדינה בכל הנוגע לפינוי החברה ונציגיה מן המבנה, ולהתניית מסירת החזקה בחלק מהמבנה בסיום ההליכים המתקיימים בפני הוועדה לרישום ראשון.

השתלשלות העניינים עד כה

1. המבנה מושא העתירה ממוקם בעיר חברון, בקרבת מערת המכפלה. בהתאם לרישום בספרי המס העירוניים של חברון, המבנה רשום על שמם של אברהים חסין אבו רג'ב ושל חוסיני חסין אבו רג'ב (להלן: חוסיני). לטענת העותרים בעתירת התושבים (להלן: העותרים) הנתמכת גם בטענת המשיבים 19-7 (להלן ביחד: התושבים הפלסטינים), הם בעלי המבנה או בעלי זכות להירשם כבעליו, או בעלי זיקה לנכס. בחודש מרץ 2012 נכנסה קבוצת תושבים ישראלים למבנה, בטענה כי רכשו בו זכויות מיורשיו של חוסיני. נוכח החשש להפרת הסדר הציבורי שתיגרם בעקבות אכלוס המבנה, ובשים לב לכך שרכישת הזכויות הנטענת לא נעשתה בהתאם להוראות הדין החל באזור, כפי שיפורט להלן, החליטה המדינה להשיב את המצב לקדמותו ולהורות על פינויים של התושבים הישראלים מן המבנה. ניתנה להם שהות עד יום 3.4.2012 להתפנות בעצמם ומשלא עשו כן, פעלו כוחות הביטחון ביום 4.4.2012 לפנותם.

2. ביום 3.4.2012 הגישה החברה לקמ"ט רישום מקרקעין במינהל האזרחי (להלן: קמ"ט רישום מקרקעין) בקשה למתן רישיון עסקה לפי הצו בדבר עסקאות במקרקעין (יהודה והשומרון) (מס' 25), התשכ"ז-1967 (להלן: צו עסקאות מקרקעין) ולמתן היתר עסקה לפי חוק השימוש והחזקה (התצרוף) בנכסי דלא ניידי על ידי אישיות משפטית, מס' 61 לשנת 1953 (להלן: חוק השימוש והחזקה הירדני) וחוק השכרת ומכירת נכסי דלא ניידי לזרים, מס' 40 לשנת 1953 (להלן: חוק המכירה לזרים הירדני) לרכישת חלקים מסויימים במבנה. בקשה זו נדחתה על-ידי קמ"ט רישום מקרקעין ביום 24.9.2012 מטעמים שונים שאינם רלוונטיים לעתירות דנן. ערר שהגישה החברה על החלטת קמ"ט רישום מקרקעין לוועדת העררים הצבאית לפי הצו בדבר ועדות עררים (אזור הגדה המערבית) (מס' 172), התשכ"ח-1967 (להלן: ועדת העררים), התקבל ביום 30.6.2013. בהחלטתה, המליצה ועדת העררים בפני ראש המינהל האזרחי (להלן: רמ"א) להורות לקמ"ט רישום מקרקעין לבחון את הבקשה בשנית, והמלצה זו אומצה על-ידו.

           טרם קבלת החלטה בבקשתה, תיקנה אותה החברה כך שזו תתייחס לרישום זכותה לחלק בלתי מסוים (במוּשָע) במבנה. ביום 24.9.2013 אישר רמ"א את הבקשות למתן רישיון והיתר עסקה, אך ציין כי "אין בהענקת ההיתר מעין אישור לכשרותה של העסקה או לזכויותיהם הקנייניות של המוכרים במקרקעין נשוא העסקה", וכי "תוקף ההיתר הוא ל-90 יום, אא"כ תוגש בקשה לרישום ראשון". ביום 10.1.2014 נתן קמ"ט רישום מקרקעין בידי החברה רישיון עסקה.

           יום לפני אישור רישיון והיתר העסקה על-ידי רמ"א, נכנסה למבנה קבוצת ישראלים, עמם נמנו סגן שר הביטחון דאז וחברי כנסת. הקבוצה עזבה את המבנה ביום 24.9.2013, בין היתר, לבקשת שר הביטחון. באותו היום הגישו העותרים והמשיבים 8 ו-9 עתירה (בג"ץ 6386/13, להלן: העתירה הקודמת), בה התבקש בית משפט זה לקבוע כי אין לאפשר כניסה אל המבנה או אכלוס שלו על-ידי גורמים מטעם החברה, וזאת עד להכרעה בבקשה לרישום ראשון או הכרעה של ערכאה שיפוטית מוסמכת בכשרות העסקה לרכישת זכויות במקרקעין עליהם ממוקם המבנה. בתגובתה לעתירה הקודמת ציינה המדינה כי "עמדת המדינה הינה כי אין כוונה לאשר את אכלוס המבנה בטרם השלמת ההליכים בבקשה ל-"רישום ראשון"", ומשכך ניתן להורות על מחיקת העתירה הקודמת. בשים לב לעמדת המדינה, ביקשו העותרים בעתירה הקודמת את מחיקתה, וזו אכן נמחקה ביום 31.10.2013.

3. כארבעה חודשים לאחר מכן, ביום 24.2.2014, הגישה החברה לוועדה לרישום ראשון בקשה לרישום ראשון של זכויותיה בחלק מהמקרקעין שעליהם ממוקם המבנה. הוועדה לרישום ראשון דחתה את בקשת החברה ובהחלטתה מיום 28.2.2015 ציינה כי הטעם העיקרי לכך הוא כי שרשרת העברת הזכויות מחוסיני לחברה לא הוכחה בהתאם להוראות הדין. ערר שהגישה החברה לוועדת העררים כנגד החלטת הוועדה לרישום ראשון התקבל ביום 21.5.2017, והדיון בבקשה הוחזר לוועדה לרישום ראשון לצורך השלמת בחינת הראיות שנכללו בבקשה והערכת מהימנותן. בעקבות החלטה זו חודש הדיון בבקשה בפני הוועדה לרישום ראשון ואף ניתנו על ידה מספר החלטות דיוניות. בין היתר, הורתה הוועדה על העברת החלטות ועדת העררים לידיעת היועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון, על מנת שישקול את התייצבותו בהליך, נוכח שאלות שונות העולות במקרה דנן המערבות שיקולים של מדיניות כללית. במאמר מוסגר יצוין כי במהלך הדיון בעתירות שבפנינו ביום 4.12.2017, ציין בא-כוח המדינה כי בשלב זה היועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון לא ראה מקום להתייצב בפני הוועדה לרישום ראשון.