עמר נ' פורטל ואח'

פסק-דין

1.לפני תביעה כספית אשר במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבעים בנזקי תאונת דרכים שהתרחשה ביום 6.9.2012, ברחוב הדקלים, ירושלים. התובע הינו הבעלים של רכב מסוג טיוטה מ.ר. 99-511-27 (להלן: "רכב התובע"). הנתבע 1 היה בזמנים הרלוונטיים הבעלים והנהג של רכב מסוג פורד טרנזיט מ.ר. 47-871-71 הרתום לעגלה מ.ר. 94-540-60 המבוטחים אצל הנתבעת 2 (להלן: " העגלה" ו- "רכב הנתבעים").

2.אליבא דגירסת התובע, כפי שנטענה בכתב התביעה, רכב התובע חנה במקום המיועד לכך בסמוך לבית מגורי חברו. רכב הנתבעים אשר נסע ברחוב הדקלים פגע ברכב התובע בדופנו השמאלית והסב לו נזקים (להלן: "התאונה"), לטענתו, לאחר קרות התאונה, רכב הנתבעים עזב את מקום התאונה מבלי להותיר פרטיו. תביעתו זו של התובע מבוססת על עד ראייה אשר נכח במקום בשעת התאונה ומסר את פרטי רכב הנתבעים לתובע לאחר קרות התאונה.

3.אליבא דגירסת הנתבעים, כפי שנטענה בכתב ההגנה, הנתבעים מכחישים את מעורבותם בתאונה. לטענתם, עד הראייה, ככל הנראה, שגה עת רשם את מספר רכב הנתבעים, על כן, אין לתובע על מה שיסמוך. עוד נטען, כי בו ביום התאונה, רכב הנתבעים נמצא בשכונת הר-נוף, ולא בשכונת רמות כפי שנטען.

4.ביום 17.10.13 התקיים בפני דיון במעמד הצדדים, בו שבו הצדדים על טענותיהם והעידו אודות נסיבות קרות התאונה.

5.במהלך הדיון, התובע שב בדומה לאמור בכתב התביעה, והוסיף, כי העד התקשר אליו ומסר לו את מספר הרישוי של העגלה, לאחר מכן, התקשר בשנית כאשר ראה את רכב הנתבעים עוצר בקרבת מקום ואף הספיק לרשום את מספר הרישוי של הרכב המוביל את העגלה – רכב הנתבעים (עמ' 1, ש' 18). כמו כן, התובע הוסיף, כי בעת הגשת התלונה, מסר הן את מספר הרישוי של העגלה והן את מספר הרישוי של רכב הנתבעים. הנתבע 1 הודה בעדותו, כי יש בחזקתו עגלה לצורך הובלת ריהוט ואופניים ואף הוסיף, כי פניו היו מועדות באותו היום מהצפון הרחוק אל אחותו הגרה בשכונת הר נוף אשר בירושלים לצורך הובלת ארון.

6.כמו כן, העיד בפני בית המשפט עד הראייה, מר רוני יולין, אודות נסיבות קרות התאונה. לדבריו, באותה עת נסע בשעות הבוקר בסביבות השעה 10:00 לחבר טוב ברחוב הדקלים. בעת שחנה את רכבו ונכנס לבית החבר שמע מכה קטנה שבעקבותיה הסתובב לאחור וראה רכב עם עגלה ליד הרכב שלו. העד יצא לבדוק שהרכב הפוגע לא פגע ברכב שלו ואז הבחין בנזק לרכב התובע, הרכב הפוגע המשיך בנסיעה ונעלם לא לפני שהעד הספיק לרשום את מספר הרישוי של העגלה. לדברי העד הוא אינו מכיר את התובע. לאחר כמה שעות בשיחה עם מר דוד פרץ (רובין) הוא נשאל אם הוא ראה מישהו שפגע ברכב התובע. העד אישר, כי אכן ראה את הרכב הפוגע ומסר לשכן (דוד פרץ רובין), כי לו יראה את הרכב הפוגע בשנית מסתובב בשכונה יודיע לו כאשר לפתע הבחין ברכב הנתבעים. כדי להיות בטוח שזה אותו כלי רכב הוא בחן את הפגיעה ברכב וכן בפח של העגלה בדמות חריטה וכך הסיק, כי מדובר ברכב הפוגע. בחקירתו הנגדית אישר העד, כי לא ראה את התאונה. כמו כן, בחקירתו הנגדית סתר עצמו הן באשר למועד התאונה והן באשר לשעת התאונה כאשר בעדותו הראשית טען כי הייתה זו שעת בוקר ואילו בחקירתו הנגדית טען שהתאונה אירעה בשעות אחר הצהריים. באשר לזיהוי העגלה והרכב מסר, כי העגלה הייתה ריקה ורכב הנתבעים היה עם חלונות אטומים.

7.בדיון ההמשך שנקבע ליום 19.11.13, הוצגו תמונות הנזק של רכב התובע. כמו כן, יומני העבודה של הנתבע 1 הוצגו וסומנו כנ/1, נ/2 וכן, הוגשו תמונות צבע של נזקי רכב התובע, העגלה ורכב הנתבעים.

8.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות והסיכומים על נספחיהם, שמעתי טענות ועדויות הצדדים ושקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין סבורני כי דין התביעה להידחות. להלן נימוקיי. ראשית ועיקר, לא נתתי אמון בעדויותיהם של התובע והעד מטעמו מר רוני יולין, זאת, נוכח סתירות מהותיות שנתגלו בעדויותיהם. התמיהה הראשונה העולה כבר מעיון בעדותו הראשית הינה, כי לו רשם העד את מספר העגלה בסמוך לקרות התאונה מדוע זה היה צורך לבדוק את הרכב הפוגע כמה שעות לאחר מכן ומדוע זה לא סיפר למר רובין כי שמר את מספר העגלה. תמיהה נוספת הינה מדוע כשהבחין ברכב הנתבעים והעגלה בשנית - לא הסתפק בבדיקת זהות מספר הרישוי ששמר במכשיר הנייד שלו למספר הרישוי של העגלה ותחת זאת ניסה לבחון את סימני הפגיעה. כמו כן, לדברי העד התאונה אירעה ביום 6.9.12 כאשר בהודעה על קרות תאונת הדרכים שהגיש התובע עולה, כי התאונה אירעה ביום 11.9.12. כמו כן, בהודעה על קרות התאונה מצויינת שעת התאונה בשעה 19:00 בערב. הינה כי כן, קיימות לתובע מספר גירסאות אודות שעת התאונה, כאשר העד מטעמו בתחילה מעיד, כי התאונה אירעה בשעת בוקר ובחקירתו הנגדית משנה טעמו וסבור כי היא אירעה אחה"צ ובהודעה שהוגשה מספר ימים לאחר התאונה למשטרת ישראל על ידי התובע מצויינת השעה 19:00 בערב. למותר לציין, כי נתגלו סתירות נוספות ומהותיות בין עדויות התובע והעד מטעמו ואולם סבורני, כי די בכך בכדי לקבוע, כי התובע לא הוכיח גירסתו. ואם לא די בכך, הרי שרכב התובע נבדק על ידי שמאי רכב רק ביום 4.11.12 כחודשיים לאחר קרות התאונה הנטענת. בהתחשב בכך, כי עסקינן ברכב עבודה סבורני, כי יש בשיהוי זה אף כדי לנתק את הקשר הסיבתי הנדרש בין טענות התובע לנזקיו הנטענים לבין קרות התאונה הנטענת.

9.סוף דבר- התביעה נדחית. התובע יישא בהוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

המזכירות תדאג לשלוח עותק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.

בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ט' ניסן תשע"ד, 09 אפריל 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: