עמר נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לפי סעיף 57(ב) לפקודת התעבורה להורות על ביטול איסור שימוש שהוטל על רכב שמספרו 75-873-78 (להלן:הרכב).

עפ"י ההזמנה לדין וכתב האישום שצורף לבקשה קרמסקוי אנדריי (להלן:הנהג) נהג ברכב במהירות מופרזת ובשכרות.

עפ"י ההזמנה לדין וכתב האישום הנהג נהג במהירות של 158 קמ"ש במקום 90 קמ"ש בהיותו שיכור כאשר על פי בדיקת הנשיפה נמצאו 880 מק"ג אלכוהול בליטר אויר נשוף.

המבקש עמר שמעון טוען כי מדובר ברכב עבודה המשמש בין היתר להסעות נוסעים ומהווה לו ולמשפחתו מקור פרנסה על כן מבקש להורות על ביטול איסור השימוש שהוטל ע"י הקצין.

מעמדו של המבקש:

ב"כ המשיבה טוענת כי הרכב הינו בבעלות החברה "רנט-א-קאר" בע"מ וב"כ המבקש צירפה העתק צילומי של חוזה השכרה 2173621 בין החברה "רנט-א-קאר" בע"מ לבין סער בטחון בע"מ מספר ח"פ 511635625 כאשר שמו של המבקש עמר שמעון מופיע כנהג.

סעיף 57ב(א) מעניק ל"בעל הרכב" הזכות לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל הודעת איסור שימוש. בעניין זה בסעיף 1(2) להגדרות בפקודת התעבורה נקבע:

" (2) לענין רכב שיש עליו הסכם שכירות או הסכם של מקח-אגב שכירות או הסכם מכר – האדם המחזיק ברכב מכוח ההסכם"

על אף שמהמסמך המצורף לא ברור אם המבקש הינו המחזיק ברכב מכוח הסכם השכירות לא ניתן להתעלם שלמבקש נערך שימוע ונרשם בפירוש ש"השכיר את הרכב", כך שהקצין ראה במבקש כבעל הרכב מכח הסכם השכירות.

לגופו של עניין, סעיף 57(ב) לפקודה קובע:

"(ב) בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

(1) הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;

(2) מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה את כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור בסעיף 57א(א)."

בעניינו לא העלה ב"כ הנאשם כי הרכב נלקח ממנו ללא ידיעתו וללא הסכמתו, או שהנהג פעל בניגוד להוראותיו, כמו כן גם לא טען המבקש שעשה את כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה.

נשאלת השאלה האם קיימות נסיבות אחרות המצדיקות ביטול או קיצור תקופת איסור השימוש בהתאם לסמכותו של בית המשפט לפי סעיף 57(ב)(ג) לפקודת התעבורה כאשר לעניין זה על בית המשפט להביא בחשבון את הזיקה בין בעל הרכב לבין הנהג.

טענות המבקש שלא הוא נהג ברכב ושהרכב משמש את עובדי האבטחה בסירקין ואת משפחתו אינן נסיבות המצדיקות ביטול או קיצור תקופת האיסור.

המבקש ציין במפורש כי הרכב משמש את עובדי האבטחה, כך שהיה עליו לעשות הכל שביכולתו כדי למנוע את העבירה, כמו כן העובדה שלא הוא זה שנהג ברכב אין בה כדי להוות עילה לביטול, בעניין זה נקבע בע"פ 1191/06, מחוזי חיפה:

"ההצדקה להשבתת רכב גם במקרה שבעל הרכב אינו הנהג, נעוצה במסוכנות מעצם השליטה ברכב, ומתן היתר לנהג אחר להשתמש ברכב. על כן, אף אם הרכב אינו בבעלותו או בחזקתו של המשיב, כנטען על ידו, אין זו סיבה מספקת לבטל או לקצר את תקופת איסור השימוש. המשיב לא סיפק כל טעם אחר המצדיק סטייה מן הכלל."

עוד אציין כי המחוקק היה ער לאי הנוחות שיש ושתיגרם לבעל הרכב עקב השבתת הרכב, אולם קבע שבעל הרכב מעצם היותו בעל שליטה ברכב ישא באחריות כאשר המשתמש ברכב נוהג באופן המסכן את הציבור.