עמר נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש לאחר שביצע לכאורה עבירת מהירות בניגוד לתקנה 54(א) בתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

ב"כ המבקש הסכים כי בידי המדינה ראיות לכאורה, וביחס לשאלת המסוכנות טען כי המבקש נוהג 5 שנים ועברו התעבורתי אינו מכביד כלל.

ביחס לנסיבותיו האישיות, תאר ב"כ המבקש את מצבו האישי/כלכלי של המבקש והסביר כי מיום שנפסל רשיונו אין הוא יכול עוד לעבוד (כמשווק בחברת "הוט") ויכולתו לסייע להוריו נפגעה.

ב"כ המדינה טען כי אכן בידי המדינה ראיות לכאורה, ומסוכנותו של המבקש נלמדת מהמהירות הגבוהה בה נהג לכאורה (147 קמ"ש במקום 90 קמ"ש).

לשיטתו יש מקום לדחות את הבקשה לאור העובדה כי יש ראיות נגד ומבקש ונסיבות ביצוע העבירה לכאורה.

דיון –

בבשפ 02 / 8450 זינגר יהודה, עו"ד נ' מדינת ישראל 02 (5) 55, עמוד 2 נקבע:

" מסקנת המשטרה כי ראוי לפסול את העורר לנהיגה בפסילה מינהלית ל-30 יום הינה במיתחם הסבירות ואין מקום להתערב בה. סמכות הפסילה מכח סעיף 47 לפקודה הינה סמכות בעלת אופי מינהלי שחלים עליה כללי המשפט המינהלי (בש"פ 2296/92 ליפשיץ נ' מדינת ישראל, תק' על' 92 (2) 2304). במקרה זה לא נמצא פסול במעשה המינהלי הנדון. "

בשפ 96 / 5928 אבי ארנפריד נ' מדינת ישראל [פדאור (לא פורסם) 96 (1) 263], עמוד 2 נקבע:

" תקופת הפסילה נקבעה ע"י המחוקק, על בסיס שקלול התכליות השונות שלקידום השגתן ניתנה הסמכות לצוות עליה; וככלל, יהיה מקום לבחון קיצור של התקופה, רק במקום שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות התערבות בשקלול התכליות העומד בבסיס. במקרה דנן, אין בכוח הפגיעה שנפגעת נוחיותו של העורר - המרבה לנוע במסגרת עבודתו כנותן שירות למחשבים - כדי להוות נסיבה מיוחדת במשמעות האמורה."

ומן הכלל אל הפרט –

נגד המבקש יש ראיות לכאורה בתיק החקירה, כפי שהסכים בצדק רב ב"כ המבקש.

החלטת הקצין הפוסל סבירה ונכונה בנסיבות המתוארות ולא מצאתי כל פסול בהחלטה זו.

ההליך המנהלי תקין, ולא מצאתי בו כל פגם.

שאלת מסוכנותו של המבקש נלמדת מנסיבות העבירה המיוחסת ומעברו התעבורתי כאשר נסיבות אישיות לא יכנסו כשיקול מהותי עת ידרש בית המשפט להחלטה בפרשה זו (ראה את הפסיקה לעיל).

במקרה זה, נהג המבקש לכאורה במהירות העולה ב-57 קמ"ש (!) על המהירות המותרת במקום.

המדובר במהירות המעידה על מסוכנות רבה שיצר סביבו ולעצמו כנהג.

מהירות זו מאפילה על עברו התעבורתי היחסית נקי של המבקש, ואין בפגיעה ביכולתו להתפרנס כדי להצדיק את ביטול פסילתו המנהלית.

בחנתי את חומר הראיות מיוזמתי, כדי לראות האם קיים כירסום מהותי באיכות הראיות אשר תצדיק אולי קיצור הפסילה, אולם – לא מצאתי כל פגם מהותי בראיות אשר יצדיק מהלך כזה מצידי. מדידתו של המבקש על כל הפרמטרים שתועדו נראית תקינה לכאורה.