עמר נ' הסתדרות מדיצינית הדסה עין כרם
|
ת"א בית משפט השלום ירושלים |
1387-10
15.1.2014 |
|
בפני : מיכל שרביט |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: דורין פני עמר |
: הסתדרות מדיצינית הדסה עין כרם |
| החלטה | |
החלטה
1.בפני בקשת הנתבעת לחייב את התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה, בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
2.הלכה מושרשת היא, כי "ככלל, אין להתנות את זכותו של תובע להביא את עניינו לבירור לפני ערכאות שיפוטיות בהפקדת ערובה כספית להבטחת הוצאות הנתבע אלא במקרים נדירים ובנסיבות חריגות" (רע"א 6353/12 אברהם נ' יגרמן, פיסקה 5 והאסמכתאות הנזכרות שם (16.1.2013); וכן, רע"א 1481/13 גבעון נ' לוי, פיסקה 7 והאסמכתאות הנזכרות שם (3.4.2013)) נפסק, כי בבואנו לערוך איזון בין זכות הגישה לערכאות של התובע ולפגיעה בקניינו לוּ יחויב להפקיד ערובה, לבין זכות הקניין של הנתבע, המבקש להבטיח את יכולתו לפרוע את הוצאותיו ככל שהתביעה נגדו תדחה, מוקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב; ובין יתר השיקולים נשקלים סיכויי קבלתה של התביעה והשאלה אם מדובר בתביעת סרק, וכן יכולתו הכלכלית של התובע.
אשר לשיקול האחד שעניינו סיכויי התביעה, בעניין אברהם נפסק, כי "[ ]לטעמי, בין היתר בשל הקושי להעריך את סיכויי התביעה כאשר עסקינן בהליך בערכאה הראשונה, שיקול זה כשלעצמו אינו יכול, בדרך כלל, להביא לחיוב תובע בערובה להוצאות הנתבעת, אלא במקרים של הליך שניתן להגדירו כהליך סרק מובהק." (שם בפיסקה 5; ההדגשה במקור - מ.ש.) ובאופן דומה, גם לעניין השיקול השני, הפסיקה קבעה, כי "... אין לחייב תובע במתן ערובה להוצאות הנתבע מחמת עוניו בלבד" (עניין אברהם, פיסקה 5; עניין גבעון, פיסקה 7).
3.מן הכלל אל הפרט. במסגרת תביעה זו טוענת התובעת כי במהלך טיפול לפרוסקופיה במחלקה הגניקולוגית נחבלה מכבל אור של קטטרים מוארים שגרמו לה לשריטה בקרנית עינה השמאלית ולכוויה ברגלה בשמאלית. בשלב דיוני זה, משנתתי דעתי לאמור בחוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעת, ד"ר טרייסטר, לעניין החבות והנזק, ולחוות דעתה של המומחית מטעם בית המשפט, פרופ' לבנשטיין, שלא מצאה כי התובעת סובלת מנכות רפואית בעיניה; ובשים לב לכך שעומדת לתובעת הזכות לחקור את המומחים על חוות דעתם ועומדת לה טענה לזכות לפיצוי גם בהעדר נכות רפואית, איני סבורה כי ניתן כעת לקבוע שמדובר בתביעת סרק. בנסיבות אלה, ואף שהתובעת אינה עובדת ומתקיימת מקצבת נכות כללית, הרי שעל-פי העקרונות שהותוו בפסיקת בית המשפט העליון, לא מצאתי כי העדר יכולתה הכלכלית של התובעת מצדיק, לבדו, חיובה בהפקדת ערובה.
4.לאור כל האמור, בשלב זה הבקשה נדחית.
שאלת ההוצאות בגין בקשה זו תידון בתום ההליך.
ניתנה היום, י"ד שבט תשע"ד, 15 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|