עמר נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.לפני ערעור המוגש על החלטת הועדה הרפואית לעררים אשר לטענת המערערת ציינה בפרוטוקול הישיבה שלה בדיקה שלא בוצעה במערערת.

2.רקע עובדתי

א.המערערת, אחות במקצועה, עובדת משנת 1980 כאחות בתינוקייה בבית חולים "קפלן" ברחובות.

ב.ביום 10.3.12 נפגעה המערערת ברגלה במהלך עבודתה, והחלה לסבול מכאבים קשים ברגל ובגב. המשיב הכיר בפגיעתה כפגיעה בעבודה.

ג.ביום 6.9.12 נבדקה המערערת על ידי ועדה רפואית, אשר לא סיכמה דיוניה וביקשה בדיקה של מומחה מטעם המשיב בתחום רפואת השיקום.

בפרוטוקול הועדה נכתב כדלקמן:

"ע"ש מותני כיפוף... מגיעה עם אצבעותיה לקרסוליים והתנועות אינן מלוות בכאב, SLR שלילי.

שוללת כאבים קורנים מהגב".

ד.המערערת קיבלה את פרוטוקול הישיבה מיום 6.9.12, ימים ספורים לאחר הישיבה, ובטרם זומנה לבדיקה אצל רופאת השיקום שלח בא כוחה של המערערת ביום 11.10.12 מכתב לוועדה ובו ציין כי האמור בפרוטוקול אינו משקף את התנהלות הישיבה.

ה.ביום 13.11.12 סיכמה הועדה את דיוניה ללא נוכחות המערערת ובא כוחה, כאשר הוועדה מתייחסת למכתב בא הכוח בזו הלשון:

"הוועדה עיינה במכתבו של עו"ד איתן גת, מתאריך 11.10.12, טענותיו אינן ברורות, הבדיקה הקלינית של התובעת מפורטת בפסק 21 של פרוטוקול הועדה מתאריך 6.9.12."

על החלטה זו הוגש הערעור שלפני.

3.טענות הצדדים בקליפת אגוז:

לטענת המערערת, בהופעתה בפני הועדה לא נערכה לה בדיקת כיפוף ולפיכך, האמור בפרוטוקול אינו משקף את מצבה של המערערת כיום ואף לא שיקף את מצבה במועד כינוס הועדה. המערערת פנתה באמצעות מכתב בא כוחה אל הועדה וציינה במפורש כי בדיקה כזו לא נערכה לה וכי הפרוטוקול אינו תואם את מצבה. הועדה סיכמה בלא נוכחות המערערת ותוך התעלמות ממכתב בא כוחה וזאת למרות שהיה באפשרותה להזמין את המערערת לבדיקה במועד הסיכום. משלא עשתה כן הועדה, הרי שיש להחזיר את עניינה של המערערת לוועדה. מדובר בטענה עובדתית ולא רפואית שיש להכריע בה.

לטענת המשיב, פרוטוקול הועדה משקף את אשר התנהל במסגרת הישיבה. הטענה כי המערערת לא נבדקה אינה טענה משפטית ואין עילה להתערבות בהחלטת הועדה שכן צורת הבדיקה ואורכה הינן נושא שברפואה שבית הדין אינו מוסמך להתערב בו. לפיכך, ומשלא נפל כל פגם או טעות משפטית בפעולת הועדה יש לדחות את הערעור.

דיון והכרעה

4.לאחר שעיינתי במסמכים המצויים בתיק ולאחר ששבתי ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. להלן אפרט את נימוקי הכרעתי.

5.לא שוכנעתי כי המקרה שלפני הינו מהמקרים החריגים אשר בהם נפלה טעות חמורה כדי הצורך בהתערבות בית הדין בעניין שבעובדה. המערערת נבדקה על ידי הועדה הרפואית אשר מסקנותיה מעוגנות בפרוטוקול הדיון. המערערת אינה טוענת לפגם במינוי יושבי הועדה או לפגם משפטי אחר המצוי בסמכות בית הדין. כל שהיא תוקפת היא את העובדה כי פרוטוקול הועדה מציין בדיקה אשר לתפיסתה לא נערכה ואת העובדה כי הועדה לטעמה לא הבינה את מכתב בא כוחה ומכאן שיש לפסול את מסקנות הועדה מפאת אי חוקיותן.

אין בידי לקבל עמדה זו, מן הטעם שכבר נפסק כי אופן הבדיקה ומשך הבדיקה הם נושאים בגדר הרפואה וערכאה שיפוטית אינה מוסמכת להתערב בהם (דב"ע שנ/28-01 המוסד לביטוח לאומי - חיים קטועה, לקט ועדות 608; דב"ע נא/91-99 משה רוזנברג- המוסד לביטוח לאומי, לקט ועדות 644).