עמר נ' אליהו חברה לביטוח בעמ ואח'

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסק הדין שניתן על ידי ביום 11/12/11 בהעדר התובע (להלן: "פסק הדין") וכן בקשה לעיין עיון חוזר בהחלטתי מיום 05/11/12, הדוחה את בקשת התובע לביטול פסק הדין ולהורות על המשך ההליכים בתביעה דנא.

טענות התובע:

לטענת התובע, יש לבטל את פסק הדין ולעיין מחדש בהחלטה מיום 05/11/12 הדוחה את בקשתו לביטול פסק הדין מהטעמים הבאים: ביום 01/02/2011 התקיים קדם משפט בתיק זה והתובע נכח רק בחלק מהדיון שהתקיים באותו יום. התובע, לטענתו, לא נכח באולם ביהמ"ש שעה שנקבע מועד הדיון הבא ליום 11/12/2011. כמו כן, ביום 28/06/2011 ניתנה החלטת ביהמ"ש בעקבות בקשת ב"כ התובע לשעבר, עו"ד אורטל כנען, להתפטר מייצוג, לפיה המזכירות התבקשה לעדכן את הכתובת למשלוח כתבי בי דין לכתובתו של התובע. לטענת התובע, ככל הנראה מחמת שגגה החלטה זו לא יושמה ולפיכך לא עודכנה כתובתו של התובע במערכת, ומשכך התובע לא קיבל זימון כדין לדיון שנקבע בהעדרו ליום 11/12/2011.

התובע פנה למזכירות ביהמ"ש והסתבר שהוא אכן לא קיבל את ההזמנה לדיון ליום 11/12/2011, בו ניתן פסק הדין בהעדרו. לטענתו, החתימה על אישור המסירה שהוצג בפני ביהמ"ש איננה חתימתו.

התובע מבקש לבטל את פסק הדין שניתן בהעדרו כדי למנוע עיוות דין חמור, זאת לאור סיכויי הצלחת התביעה הגבוהים וכן הסיבה האמיתית בגינה לא הופיע לדיון מלכתחילה. כמו כן, מבקש התובע להתחשב במצבו הכספי והנפשי וההוצאות הכספיות הרבות שהיו לו מאז התאונה נשוא התביעה דנא ועד עתה.

טענות הנתבעות:

לטענת הנתבעות, מדובר בתאונה שקרתה לפני כ- 12 שנים, כאשר הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה, כי לתובע לא נותרה כל נכות כתוצאה מהתאונה הנטענת. כמו כן, תובענה זו נמחקה כבר בעבר, הוגשה בשנית בשנת 2007 ושוב נמחקה.

מעיון בפרוטוקול מיום 01/02/11 עולה, כי התובע עצמו ביקש מביהמ"ש לקבוע מועד דיון נוסף לחודש דצמבר 2011. גם אם נניח שהתובע יצא מהאולם עת שנקבע מועד נוסף, הרי הוא הוזמן כדין לישיבת קדם המשפט.

הטענה כי החתימה על אישור המסירה איננה שלו, תמוהה ביותר. כמו כן, המועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין חלף במועד הגשתה.

יש לדחות את הבקשה ולחייב את התובע בהוצאות לדוגמא ובשכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ כדין.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה (לא נשלחה כל תשובה מטעם התובע) וכן בנספחים שצורפו, אני קובעת כי דין הבקשה לביטול פסק הדין שניתן על ידי ביום 11/12/11 בהעדר התובע- להידחות.

אף לאחר עיון חוזר בהחלטתי מיום 05/11/12, הדוחה את בקשת התובע לביטול פסק הדין, אני קובעת כי דין החלטה זו להיוותר על כנה. הטעמים לדחיית הבקשה יובאו להלן:

המסגרת הנורמטיבית:

תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א") דנה בביטול פסק דין או החלטה שניתנו במעמד צד אחד בלבד. כאשר ניתנה החלטה על פי צד אחד, רשאי בעל הדין שכנגדו היא ניתנה לעתור לביטולה תוך 30 ימים מיום שהומצאה לו.

פסד דין ניתן על פי צד אחד כאשר לא הוגש כתב הגנה או עקב אי התייצבותו של בעל דין.

מפאת חשיבותה תובא להלן תקנה 201 לתקסד"א:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה — לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם".

יש להבחין בין פסק דין שיש לבטלו מחובת הצדק בשל פגם לבין פסק דין שאינו פגום שביטולו נתון לשיקול דעת.