עמר ואח' נ' סמין ואח'

פסק - דין

1.התובעים הם בעלי דירה בחדרה, וביום 28/8/07 הנתבעים שכרו מהם את הדירה.

על פי הנטען בכתב התביעה, הנתבעים, שחתמו על זכרון- דברים, סירבו לחתום על הסכם שכירות, ובחודש פברואר 2008 חדלו לשלם את דמי השכירות. הם ניסו להתחמק מתשלום דמי השכירות על ידי טענות של כספים המגיעים להם, טענות שנדחו בפסק-דין שניתן בתביעה קטנה 181/08 שבה הם היו התובעים.

תחילתה של התביעה שבפני בתביעה לפינוי מושכר ולתשלום דמי שכירות עד ליום הגשת התביעה. לאחר הגשת התביעה, כך נטען, פינו הנתבעים את המושכר, ולכן ביקשו התובעים לתקן את כתב התביעה ותבעו גם דמי שכירות בסך 8822 ₪ עבור החודשים שמחודש פברואר 2008 ועד חודש אוגוסט 2008. בנוסף הם טענו לנזקים שנגרמו למושכר בסך 850 ₪ וחוב ארנונה וכן חוב לוועד הבית לחודשיים האחרונים, וכן עלות של ברז שלטענתם נלקח על ידי הנתבעים.

2.הנתבעים בכתב הגנתם טוענים שהתובע הוא זה שסירב לחתום על חוזה, בטענה שיש לו מספר דירות שהוא משכיר, והוא מעוניין לשלם מס הכנסה.

לטענת הנתבעים, שבוע לפני עזיבת הדירה צבעו את הקירות, את החלונות ואת הדלתות, ובקשר לחוב ארנונה, הם פנו לעירייה ביום 30/7/08 וביקשו לשלם ארנונה עד סוף החודש, נדרשו על ידי העירייה לשלם 252 ₪, ואת הסכום הזה הם שילמו.

לטענת הנתבעים, התשלום לוועד הבית הוא 70 ₪ בלבד לחודש, וגם את הסכום הזה הם אינם חייבים לשלם, וגם אם שילמו אותו בעבר, זה היה כג'סטה לתובעים ולא משום חובה שלהם.

את הברז של המקלחת הם מכחישים שלקחו. הם טוענים שהתקינו במטבח דלת חדשה בעלות 700 ₪ ועליה לא קיבלו תשלום מהתובע.

3.בדיון שהתקיים בפני כב' הרשם רומי, ניתנה לנתבעים רשות להתגונן, ובדיון שהתקיים בפני ביום 21/10/09 הסכימו הצדדים כי את אותו חלק מסכום התביעה שאינו שנוי במחלוקת ישלמו הנתבעים לתובעים, ובהתאם ניתן פסק דין חלקי.

הסכום של 8087 ₪ שהנתבעים הפקידו בקופת בית המשפט, מחסל לטענת התובעים את דמי השכירות, והתובעים עומדים על כך שהנתבעים ישלמו את יתר מרכיבי התביעה המתוקנת – נזקים וחובות בסכום של 10,797 ₪.

4.בדיון שהתקיים בפני הציג כל צד תצלומים של הדירה שהוא צילם.

הנתבעים הגישו תצלומים של קירות מסוידים ואריחי קרמיקה שלמים באמבטיה, אבל התצלומים שהגישו אינם מכסים את כל חדרי הדירה ואת כל קירותיה.

מהתצלומים שהגישו התובעים עולה בבירור שמצב הדירה בעת החזרתה לא היה מתקבל על הדעת, שהיה צורך בתיקוני צבע משלימים, שהיו כבלים גלויים לעין, לטענת התובע בעל מקצוע אליו פנה העריך את מחיר תיקון הנזקים ב- 8500 ₪, הוא צירף הצעת מחיר, הוא הסביר שקבלנים רבים אחרים לא היו מוכנים לתת לו חוות דעת כזו כי הם אינם קבלנים מורשים או שהם עובדים בשחור. לשיטתו, הוכחת נזק מסוג זה אינה צריכה להיעשות על ידי חוות דעת שמאי אלא על ידי הצעות מחיר.

הסכום של 8500 ₪ משקף הצעת מחיר לשיפוץ כללי של הדירה, אך התובע העיד שהדיירים החדשים ביצעו את השיפוץ כנגד זיכוי של 2,000 ₪ שנתן להם. טענתו שלא כל הטעון תיקון - תוקן בפועל לא נתמכה בראיות, וממילא סביר שנזק זה נבלע ע"י השוכרים הנוכחיים שיצטרכו להחזיר את הדירה במצב סביר.

לכן, נזקם של התובעים בגין מצב הדירה הוא 2,000 ₪ בלבד.

לעניין תשלום הארנונה – מקובלת עלי טענת הנתבעים שהם שילמו חלק מחוב הארנונה על פי המסמכים שהציגו, והסכום שנותר עומד על 250 ₪.

לעניין חוב ועד הבית – גם אם הדבר לא נזכר בזכרון הדברים (שהרי חוזה פורמאלי לא נחתם) ברור על פי הנוהג שעל השוכרים לשלם את חוב ועד הבית, וגם הם נהגו כך בפועל עד אשר חדלו לשלם, ומכאן שגם הם הכירו בחובתם לשלם זאת. ועליהם לשלם 140 ₪ עבור חודשיים שלא שולמו.

לעניין חוב דמי השכירות בגין חודש אוגוסט 2008 – לא מצאתי הצדקה לחייב את הנתבעים לשלם דמי שכירות עבור חודש בו הם לא התגוררו בדירה. לא הוכח כלל שהשיפוצים בדירה נמשכו זמן משמעותי, ככל הנראה אותם שיפוצים לא בוצעו כלל, אלא מישהו לקח את הדירה כפי שהיא עם שיפוץ חלקי תוך השתתפות של התובע בעלות השיפוצים החלקיים שבוצעו, בסך 2,000 ₪.

לעניין ברז המקלחון – אני מאמין לתובעים שאותו ברז היה חסר, ועלותו 160 ₪ נראית הגיונית.

5.סיכומו של דבר, אני מורה לנתבעים לשלם לתובעים את הסכום של 2,550 ₪, וזאת בנוסף לסכום שהפקידו בקופת בית המשפט ואשר הועבר לתובעים קודם לכן, בצירוף אגרות המשפט ששולמו והסכומים יישאו ריבית חוקית והפרשי הצמדה מיום הגשת כתב התביעה המתוקן (10.12.09) ועד התשלום בפועל, וכן את שכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪ ומע"מ שישא ריבית חוקית והפרשי הצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.