עמר ואח' נ' סולומון ואח'

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 23.7.12 בפתח תקווה.

2. לטענת התובעים, התובעת 2 נסעה ברכב עם בנה בן הארבע ברחוב בזל בנתיב הימני כשבכוונתה להיכנס לחניון של הקניון. לפתע הגיח רכב הנתבעים מהנתיב השמאלי, התנגש ברכבה בחלקו השמאלי וגרם לו לנזק. הנתבע 1 כלל לא יצא מהרכב על מנת לתת פרטים.

3. הנתבעת 2, בעלת הרכב, הגישה כתב הגנה ובו טענה כי הנתבע 1 נהג ברכב בעת התאונה ובהתאם לסעיף 27ב לפקודת התעבורה [נוסח חדש] אין לנתבעת 2 אחריות למעשיו של הנתבע 1.

הנתבע 1 הגיש כתב הגנה ובו טען כי רכב התובעים עמד בצד הכביש בנתיב הימני המסומן באדום לבן האסור לחניה ודיברה בטלפון. רכב הנתבעים נסע ישר בנתיב הימני, כאשר ראה את רכב התובעים בנתיב הימני, עבר לנתיב השמאלי ולאחר שעבר את רכב התובעים, חזר לנתיב הימני. לפתע ללא כל התראה, החל רכב התובעים לנסוע ישר ופגע בחלקו הקדמי שמלאי ברכב הנתבעים.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העידה התובעת 2 וחזרה על גרסתה לפיה נסעה בנתיב הימני עם בנה כאשר בכוונתה היה לפנות לקניון. לפתע הגיח הנתבע 1 משמאלה ופגע בפגוש השמאלי קדמי. התובעת טענה כי בצילומים לאחר התאונה נראה האיתות במכוניתה מהבהב על כוונתה לפנות. הנתבע 1 לא הואיל לצאת מהמכונית על מנת ליתן את פרטיו והתובע התקשר לבעלה של הנתבעת 2 וזה הגיע למקום לאחר חמש דקות מקרות האירוע. התובעת 2 הכחישה את גרסת הנתבעים לתאונה וטענה כי גרסאותיהם סותרות זו את זו ועל כן דין תביעתה להתקבל.

5. הנתבע 1 העיד כי נסע בנתיב הימני והבחין ברכב התובעים עומד בנתיב הימני ובתובעת 1 משוחחת בטלפון. הנתבע 1 טען כי עבר לנתיב השמאלי ולאחר שעקף את רכבה חזר לנתיב הימני. לפתע שמע מכה מאחור והבחין כי התובעת 2 פגעה בחלק האחורי צדדי של מכוניתו. הנתבע 1 טען כי קודם לתאונה הוריד את העד ולאחר התאונה התקשר אליו העד שהיה מרוחק כחמישים מטר ממקום התאונה, וזאת מאחר והבחין בנעשה והעד ביקש ממנו להמתין עד הגעתו למקום.

העד, בעלה של הנתבעת 2, טען בפניי כי ירד מהרכב בטרם התאונה אך ראה אותה מתרחשת במלואה לנגד עיניו ומיד ניגש למקום וצילם. העד טען כי הנתבע הוא שהתקשר אליו והודיע לו כי ארעה תאונה והעד אמר לו בתגובה שהוא מגיע למקום.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתם של התובעים ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבעים בהוצאות התובעים, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותה של התובעת והיא מהימנה בעיני. התובעת חזרה בעקביות על גרסתה לפיה רכבה נסע בנתיב הימני בשעה שהאיתות דלק והעיד על כוונתה לפנות ימינה. לפתע רכב הנתבעים הגיח מהנתיב השמאלי ופגע בחלקה השמאלי קדמי פינתי של רכבה.

שנית, גרסת הנתבע 1 היתה בלתי מהימנה והתגלו בה סתירות מהותיות. בפרט, בנוגע לשיחת הטלפון שהביאה את העד למקום. בעוד הנתבע העיד כי העד התקשר אליו, טען העד כי הנתבע הוא שהתקשר. עדות זו עולה בקנה אחד עם גרסת התובעת לפיה הנתבע 1 התקשר לעד ועל כן הגיע זה למקום לאחר מספר דקות. במידה ואכן העד היה מרוחק כחמישים מטר מהמקום והבחין בתאונה, הרי שלא היה צורך בשיחת הטלפון והעד היה מגיע למקום מיד לאחר התאונה ובטרם ביצוע שיחה.

הסתירה בין גרסת הנתבע לגרסת העד לעניין השיחה, מעלה ספק בדבר מהימנות גרסתם ועולה הרושם גם למשמע העדויות וההפניה לצילומים, כי נעשה כאן ניסיון שלא צלח לתיאום גרסאות.

גם תמונות הנזק מתיישבות עם גרסת התובעת לפיה התאונה ארעה באופן שתיארה. קרי, פגיעה של רכב הנתבעים בפינה הקדמית שמאלית של רכבה בשעה שהאיתות מעיד על כוונתה לפנות ימינה.

לאור האמור, סבורה אני כי היה על הנתבע 1 להבחין ברכב התובעים הנוסע בנתיב הימני. במידה וביקש הנתבע 1 לעבור לנתיב הימני היה עליו לעשות זאת רק לאחר שווידא כי הנתיב פנוי. משלא עשה כן וסטה לנתיב הימני בשעה שהתובעת 1 נסעה בו – הרי הוא האחראי לקרות התאונה.

7. סוף דבר, התביעה מתקבלת. הנני מורה לנתבע 1 לשלם לתובעים סך של 4,236 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 12.12.12 ועד לביצוע התשלום בפועל.

בהתחשב בנסיבות העניין, יישא הנתבע 1 בהוצאות משפט בסך 500 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, י"ג אייר תשע"ג, 23 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: