עמק גלבוע נ' מוסא

החלטה

1.בפני שתי בקשות הדורשות הכרעה.

האחת – בקשה שהגישו הנתבעים ביום 2/3/11, ובה הם מבקשים כי בית המשפט ימנה מומחה מטעמו בתחום הגרפולוגיה, ולחילופין הם מבקשים להתיר להם להביא ראיה נוספת מטעמם, באופן שתוגש על ידם חוות דעת גרפולוגית.

השניה - בקשת התובעת להתיר לה להגיש ראיות נוספות מטעמה. בבקשה זו עותרת התובעת למתן היתר להגיש תצהירים נוספים, מעבר לאלה שכבר הוגשו על ידה, והכוונה לתצהירי שתי עובדות בהנהלת החשבונות של התובעת שבאמצעותן מבקשת התובעת להכחיש את טענת הנתבעים לפיה הנתבעים או מי מטעמם צילמו תעודות משלוח בלתי חתומות בהנהלת חשבונות של התובעת ולהכחיש את קבלת נספח ח' לתצהיר הנתבע.

2.אדון תחילה בבקשת הנתבעת.

אין זו הפעם הראשונה שבה פונים הנתבעים בבקשה שעניינה חוות דעת גרפולוגית. בקשה בעניין זה הגישו הנתבעים כבר בחודש מאי 2010. בקשה זו של הנתבעים נדחתה, ובקשת רשות ערעור שהגישו על החלטה זו נדחתה אף היא.

3.אותה בקשה הוגשה יחד עם בקשה להאריך את המועד להגיש חוות דעת גרפולוגית. זאת, משום שהמועד שבו הוגשה הבקשה היה לאחר שהצדדים הגישו כבר תצהירי עדויות ראשיות מטעמם.

כאמור, בקשה זו נדחתה ובסופו של דבר החלו הראיות להשמע ביום 17/2/11. בהתאם להחלטה אחרת, החלו הנתבעים בהבאת הראיות והם סיימו בישיבה זו את הבאת הראיות מטעמם. באותו דיון גם החלו להשמע עדי התובעת. מועד נוסף, להמשך שמיעת עדי התובעת, נקבע ליום 25.5.11.

4.כאמור, ביום 2/3/11 הוגשה הבקשה נשוא החלטה זו. לטענת הנתבעים, יש בדיון מיום 17/2/11, ובעדויות שנשמעו במהלכו, משום נסיבות חדשות שיש בהן כדי להצדיק עיון מחדש בהחלטה, שבה נדחתה בעבר בקשתם לאפשר להם הגשת חוות דעת גרפולוגית מטעמם, ויש בנסיבות חדשות אלה גם משום טעם לכך שבית המשפט ימנה כעת, מטעמו, מומחה בתחום הגרפולוגיה.

5.הנתבעים טענו כי מלכתחילה היה מקום, אולי, לכך שיגישו חוות דעת מטעמם, ואולם, כעת הליך כזה יסרבל מאוד את הדיון, מאחר ובעקבות חוות דעת שתוגש מטעמם תהיה התובעת רשאית להגיש חוות דעת מטעמה, ובמקרה כזה, ואם תהיה סתירה בין חוות הדעת, ממילא יבקש בית המשפט למנות מומחה מטעמו.

בשל כך טוענים הנתבעים כי מינוי מומחה מטעמו של בית המפשט כבר בשלב הזה ייעל מאוד את הדיון.

6.לטענת הנתבעים מינוי מומחה בתחום הגרפולוגיה נדרש כעת, ולאחר הדיון מיום 17/2/11, וזאת מאחר שהתברר באותו דיון כי קיימים שני מקורות של תעודות משלוח וכי קיים שוני מהותי בין שני המקורות הללו, מאחר ויש 177 תעודות משלוח שבעותק מקורי אחד אינן חתומות כלל ואילו בעותק מקורי אחר מופיעה עליהם חתימה שאינה ניתנת לזיהוי (כפי שכינתה ב"כ הנתבעות בטיעוניה "קשקוש").

7.עוד טענו הנתבעים כי התברר, בדיון מיום 17/2/11, כי תעודות משלוח, הנחזות להיות חתומות על ידי מר עוואד, חתומות בחתימות שונות עד מאוד ולטענת הנתבעים יש בכך משום בסיס לטענתם, לפיה מה עוואד לא חתם על תעודות אלה, מאחר שלא יתכן כי כל החתימות, השונות מאוד זו מזו, הן אכן חתימותיו.

8.לטענת הנתבעים בנסיבות האלה חוות הדעת, עשויה לתרום תרומה משמעותית, להשלמת התמונה העובדתית ולגילוי האמת, ולאחר הדיון מיום 17/2/11 ברור עד כמה נחוצה ראיה כזו.

9.התובעת מתנגדת בתוקף לבקשה.

לטענתה, כפי שפורטה בתגובה שהגישה ובדיון מיום 30/3/11, לא השתנה דבר מאז ההחלטה מיום 8/6/10, בה נדחתה הבקשה הקודמת שהגישו הנתבעים בעניין הזה, ועד היום.

10.לטענת התובעת, דווקא חלוף הזמן, והעובדה ששמיעת הראיות החלה ונמצאת בשלב מתקדם מאוד, מחזקת עוד יותר את הנימוקים שפורטו בהחלטה מיום 8/6/10, ומחייבת ביתר שאת את המסקנה לפיה יש לדחות את בקשת הנתבעים.

11.התובעת טוענת בעניין זה כי לא הוצגו שני מסמכי מקור וכי יש לדחות את טענת הנתבעים לפיה התעודות, שהוצגו על ידי באת כוחם בדיון, צולמו במשרדי התובעת (סעיף 4 לתגובת התובעת).

12.התובעת טוענת גם כי טענות הנתבעים בעניין הזיוף נטענו רק בלשון רפה והן חסרות פרוט מאחר והעדים מטעם הנתבעים לא ציינו מי לדעתם זייף את החתימות, באילו נסיבות וכיצד הם מבדילים בין תעודות שהם מודים בחתימתם עליהן ובין כאלה שהחתימה עליהן נטענת כמזוייפת. לטענת התובעת, בדיון הכחישו העדים חתימות גם על גבי תעודות משלוח שבתצהיריהם הודו כי חתמו עליהן.

13.התובעת טוענת גם, כי אפילו אם יש לתת משקל כלשהו לטענת הזיוף שהעלו הנתבעים, הרי שאין הכרח להתמודד עם טענה זו דווקא עם הגשת חוות דעת גרפולוגית, וכל שכן כזו שיורה עליה בית המשפט, ובית המשפט רשאי להגיע למסקנות בדבר אמיתות החתימה (או העדר אמיתות) גם ללא חוות דעת כזו.