עמל"ע 59333-11-16 שלש נ' לשכת עורכי הדין - ועד מחוז חיפה

1.ביום 27.11.16, הוגש ערעור לבית משפט זה על פסק דינו של בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין, נושא תאריך 29.6.16, בתיק בד"א 108,109/2015, שבו נדחה ערעור המערער והתקבל ערעור המשיבה, ועונשו של המערער הוכפל משלוש שנות השעיה לשש שנות השעיה.

2.ב"כ המערער, עו"ד ברהום, הגיש, ביום 28.11.16 ,בקשה לעיכוב ביצוע של ההשעיה בפועל, עד למתן פסק דין בערעור.

3. ביום 28.11.16, ניתנה על ידי החלטה, הקובעת כדלקמן:

"ניתן צו ארעי לעיכוב ביצוע.

אם הלשכה תבקש, אקיים דיון בבקשת עיכוב הביצוע.

אני מציע לצדדים, כי יגישו תוך שלושה ימים לוח זמנים להגשת עיקרי טיעון והצעות למועדים לשמיעה קרובה של הערעור, ואז אולי יתייתר הצורך לדון בבקשת עיכוב הביצוע".

4.לאחר החלטה זו, הגיש ב"כ המשיבה, עו"ד רן זינגר, ביום 29.11.16, בקשה למחיקת הערעור על הסף, מחמת איחור בהגשתו.

5. בבקשה נטען, כי פסק הדין נשוא הערעור ניתן על ידי בית הדין הארצי, ביום 26.9.16, והומצא למערער, ביום 13.10.16, באמצעות בא כוחו, עו"ד יורם צברי. כתמיכה לכך, אף הוגש עותק של אישור קבלת הדואר הרשום מאותו תאריך.

לאור זאת, ובהתאם לסעיף 71 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן - "חוק הלשכה"), המועד האחרון להגשת הערעור היה, יום 12.11.16. מועד זה נפל בשבת, ולכן, המועד האחרון להגשת הערעור הוא, יום 13.11.16.

מאחר והערעור הוגש רק ביום 27.11.16, מדובר באיחור של 14 יום, שלגביו לא הוגשה בקשה להארכת מועד.

6.בהמשך נטען, כי בית משפט או הרשם רשאים להאריך את המועד להגשת ערעור, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ועל פי פסיקה שהביא, יש לשקול את משך האיחור ואת סיבת האיחור ואת סיכויי הערעור.