עמל"ע 45775-12-15 שטרצר נ' לשכת עורכי הדין - מחוז תל אביב

בפניי ערעור על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין, אשר הרשיע את המערער בעבירות של עיכוב ושליחת יד בכספי פיקדונות ואי דיווח על פיקדונות לפי סעיפים 40, 42 לכללי לשכת עורכי הדין אתיקה מקצועית (התשמ"ו-1986) וסעיף 61(2) לחוק לשכת עורכי הדין (התשכ"א-1961).

יצוין, כי בית הדין המשמעתי המחוזי זיכה את המערער מחמת הספק מהעבירות של עיכוב ושליחת יד בכספי פיקדונות ואי דיווח על פיקדונות, אך הרשיעו בעבירות של הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, באי דיווח כספי ובעבירות של מעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין ובעבירות של התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין.

בית הדין המשמעתי המחוזי הטיל על המערער עונש של השעייה למשך 6 שנים וכן פיצוי למתלונן בסך 10,000 ₪ והוצאות ללשכת עורכי הדין בסכום זהה.

מכאן ערעורו של המערער.

הדיון נקבע ליום 3.3.2016 לשעה 10:30 ובשעה 10:10 הגיעה אל שולחני בקשה מטעם ב"כ המערער. בבקשה נכתב, כי עקב עומסי תנועה חריגים, אשר אף כללו חסימת צירים, נבצר מן החתום מטה והמבקש להגיע לדיון ולפיכך התבקש בית המשפט לדחות את מועד הדיון בזמן קצר ולחילופין ליתן החלטה לגופו של עניין על סמך החומר אשר צורף לכתב הערעור "וזאת חרף אי התייצבותו של ב"כ המערער בשל נסיבות שאינן בשליטתו".

בשעה 10:30, נכנסתי לאולם והודעתי לב"כ המשיבה את תוכן הבקשה. ב"כ המשיבה הודיע כי ללא כל קשר ומבלי שידע על הבקשה, הוא התקשר מיוזמתו לב"כ המערער כדי לוודא הופעתו אך, כך מסר, המערער מסר לו, שלא יוכל להגיע לדיון כיוון שיש פקקים. ב"כ המשיבה סבר כי המערער יאחר "אך הוא אמר שהוא לא מגיע בכלל". ב"כ המשיבה ביקש לדון בערעור ללא נוכחות המערער ובא-כוחו.

לא ברור לי מדוע ב"כ המערער לא ביקש לדחות את שעת הדיון, אלא הודיע כי לא יופיע כלל ודי היה בכך כדי לדחות את הערעור על הסף.

יחד עם זאת, גם לגופו של עניין, לא מצאתי ממש בערעור וייתכן כי גם המערער ובא-כוחו סברו כך ולפיכך לא התייצבו לדיון.

בהודעת הערעור נטען, כי שגה בית הדין המשמעתי הארצי בכך שקבע, כי המסקנה המתבקשת מהעובדה שהמערער לא הוציא קבלה ו/או חשבונית מס ולא שילם מס הכנסה כדין בגין הסך של 12,200 ₪ אשר שולמו לו על ידי המתלונן, בצירוף עדותו של המתלונן, הינה כי הכספים אשר שולמו למערער הינם כספי פיקדון בהם שלח המערער ידו ולא כספי שכר טרחה כפי שטען המערער.