לפניי ערעורו של המערער (להלן: "המערער") וערעורה של לשכת עורכי הדין (להלן: "הלשכה" או "המערערת") על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין (עו"ד יגאל טמיר ,אב"ד; עו"ד שאול אפלבוים ,חב"ד ;עו"ד עמוסי רזיאל, חב"ד) מיום 19.12.16 בתיק בד"א 69/16 ובד"א 61/16 (להלן: "פסק הדין הארצי")
רקע עובדתי
בפסק הדין נדרש בית הדין הארצי לערעורים שהגישו הן הלשכה והן המערער על פסק הדין של בית הדין המחוזי של הלשכה תל-אביב-יפו בעניינו של המערער (הכרעת דין מיום 29.4.14 וגזר דין מיום 18.5.16). במסגרת ההליך בבית הדין המחוזי הורשע המערער בעבירות של עיכוב ושליחת יד בכספי פיקדונות על פי כללים 40 ו-42 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986 (להלן: "הכללים") וסעיף 61(2) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן: "החוק"); עבירות של עיכוב כספים שלא כדין, על פי סעיפים 88 ו-61(1) לחוק; עבירות של הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, על פי כלל 2 לכללים וסעיפים 54, 64(1) ו-61(2) לחוק; עבירות של התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, על פי סעיף 61(3) לחוק; עבירות של מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע, עבירה על פי סעיפים 53 ו-61(1) לחוק.
עיקר ממצאי העובדה שנקבעו כלפי המערער היו כי שימש כעורך דינו של ראובן חקשורי (להלן:"המתלונן") אשר פנה אליו על מנת שייצגו בתביעה שהתנהלה נגדו וזאת מספר שנים בטרם פנה בתלונת לקובל .לאחר שהמתלונן זכה בתביעה ולאחר שהמערער גבה את כספי הזכייה (כ-60,000 ₪) בהליך הוצאה לפועל ,הוא העביר רק סכומים חלקיים מתוכם למתלונן והותיר בידיו סכום של כ-30,000 ₪ . על אף פניות המתלונן למערער להשיב לו את הכספים הוא לא עשה כן. בנוסף המערער לא העביר למתלונן ,כמתחייב, דין וחשבון בעניין הכספים שהתקבלו כתוצאה מהליכי הגביה . המערער קיזז את הסכום שעיכב בידיו מכספי הזכייה כשכר טרחת עורך דין, על אף שבינו לבין המתלונן לא נכרת הסכם שכר טרחה ,לרבות לעניין קיזוז הכספים
בגזר הדין של בית הדין המחוזי נגזר על המערער בדעת רוב (עו"ד שי גלילי ,אב"ד ועו"ד שי גולדנברג, חב"ד), עונש של 6 חודשי השעיה על תנאי שיופעלו רק במידה ויעבור עבירה דומה לאיזו מן העבירות בהן הורשע למשך שנתיים, מיום המצאת גזר הדין לידיו. דעת המיעוט מפי עו"ד אלעד פנחס ,חב"ד סברה כי בשקלול הנתונים והנסיבות יש להטיל על המערער עונש של 21 חודשי השעיה בפועל וכן 6 חודשי השעיה על תנאי למשך שנתיים שיופעל במידה ויעבור עבירה דומה לעבירות בהן הורשע.
בית הדין הארצי דחה את ערעורו של המערער שבמסגרתו ביקש להותיר את פסק הדין על כנו ולא להתערב בהכרעת הדין ובגזר הדין מטעמי הגנה מן הצדק ולחלופין לבטל את הרשעתו. מאידך, קיבל את ערעורה של הלשכה על קולת העונש והטיל על המערער עונש של השעיה בפועל לתקופה של 21 חודשים לצד השעיה על תנאי.
ערעורו של המערער בתיק שבפניי, מופנה הן כנגד קביעות הנוגעות להרשעה בפסק דינו של בית הדין הארצי והן לגבי החמרה בעונשו, תוך עתירה להותיר על כנו את גזר הדין של השעיה על תנאי שניתן בבית הדין המחוזי. ערעורה של הלשכה מופנה כנגד קולת העונש והיא עותרת להעמיד אותו על הרחקה לצמיתות מהלשכה או לחלופין לתקופה משמעותית.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.