עמירם רבינוביץ- אוניברסיטת חיפה תשלם 58,333 ש"ח פיצוי פיטורין לחוקרת

השופטת לאה גליקסמן:

1. ערעור זה סב על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (תע"א 3576/04; השופטת עדנה קוטן ונציגי הציבור גב' טובה מעוז ומר שאלתיאל צברי), שבו נדחתה תביעתה של המערערת להפרשי פיצויי פיטורים ולתשלום הפרשי שכר לחודשיים.

הרקע העובדתי, כעולה מפסק דינו של בית הדין האזורי:

2. המשיבה 3 (להלן – החברה) היא סטרטאפ, אשר נוסד בשנת 1994 במסגרת החממה הטכנולוגית במשגב. עיסוקה של החברה הוא "חומרים בעלי השפעה בריאותית". לחברה מספר רב של בעלי מניות, גופים ואנשים פרטיים, בחלקם אנשי מדע.
3. המשיבה 2 (להלן - ד"ר  מירסקי) נמנית עם בעלי מניותיה של החברה, ומחזיקה בכ- 65% מהון המניות המונפק, וכן נמנית עם מנהלי החברה.
4. המערערת הועסקה בחברה כחוקרת מיום 15.12.1994, ועבדה בה ברציפות עד יום 30.9.2002. (התקופה מיום 15.12.1994 עד יום 30.9.2002 תכונה להלן תקופת העבודה הראשונה או תקופת העבודה בחברה). במסגרת עבודתה בחברה עסקה המערערת בבידוד של חומרי טבע בעלי פעילות אנטי סוכרתית, אפיונם והפקתם בכמויות מסחריות.
5. החברה ניהלה את פעילותה במעבדה אשר בשטחה של "אורנים – המכללה האקדמית לחינוך של התנועה הקיבוצית" (להלן – אורנים) ובבעלות אורנים. החברה שכרה את  המעבדה מאורנים תמורת דמי שכירות חודשיים.
6. לצד פעילותה בחברה, בכל הזמנים הרלוונטיים להליך, הועסקה ד"ר מירסקי כחברת סגל אקדמי באורנים. במסגרת עבודתה באורנים ניהלה ד"ר מירסקי, בין היתר, עבודת מחקר אקדמי עם תלמידים וסטודנטים לתארים שונים, בנושא מנגנוני פעולה של חומרים אנטי סוכרתיים ממקורות טבעיים.
7. במהלך שנת 2002 נקלעה החברה לקשיים כלכליים ופעילותה הופסקה. החברה שילמה לעובדיה שסיימו את עבודתם פיצויי פיטורים כחוק ו/או סכומים בשיעור שנקבע בהסכמי פרישה אשר נחתמו בין העובדים לבין החברה. המערערת הגיעה להסכמה עם ד"ר מירסקי, על פי הצעתה של ד"ר מירסקי, כי החל מחודש אוקטובר 2002 היא תתחיל לעבוד כעוזרת מחקר במסגרת המחקר שביצעה ד"ר מירסקי במסגרת עבודתה כחברת סגל אקדמי באורנים, ושכרה ישולם לה מתוך תקציב המחקר שעמד לרשותה של ד"ר מירסקי בעבודתה האקדמית.  תקציב המחקר נוהל על ידי משיבה 1 (להלן – האוניברסיטה).
8. סיום עבודתה של המערערת בחברה בסוף ספטמבר 2002 ותחילת עבודתה של המערערת כעוזרת מחקר במסגרת המחקר שביצעה ד"ר מירסקי באורנים בחודש אוקטובר 2002 היה בהסכמה מלאה בין הצדדים. הצדדים קיוו כי החברה, שניהלה מו"מ עם משקיעים פוטנציאליים, תחזור לפעילות בעתיד, ככל שיבשיל המו"מ עם המשקיעים ויוזרמו לחברה כספים אשר יאפשרו את חידוש פעילותה.
9. החל מחודש אוקטובר 2002 המערערת הועסקה על פי כתב מינוי שהוצא לה על ידי האוניברסיטה. כתב המינוי הראשון הוצא למערערת לתקופה מיום  1.10.2002 עד יום 31.1.2003. לאחר מכן, הוארך המינוי על ידי האוניברסיטה לתקופות קצובות, בדרך כלל לשלושה חודשים בכל פעם, כאשר האוניברסיטה הייתה מנפיקה כתב מינוי לכל תקופה. כתבי המינוי הוצאו רק לאחר שהאוניברסיטה בדקה ומצאה כי בתקציב המחקר יש כדי לממן את שכרה של המערערת לתקופת המינוי, וזאת על יסוד הודעות שהגישה לאוניברסיטה ד"ר מירסקי, בהן צוין הסעיף הרלוונטי במסגרת תקציב המחקר. האוניברסיטה צירפה את המערערת לקרן השתלמות ולקופת גמל, על פי בחירת המערערת. עבודתה של המערערת בוצעה במעבדה באורנים, אותה מעבדה שנשכרה קודם לכן על ידי החברה, ואשר שימשה אותה בתקופה בה הועסקה המערערת על ידי החברה עד סוף חודש ספטמבר 2002.
10. בחודש יוני 2004 הופחת שכרה של המערערת ב- 25% - מ- 8000 ₪ לחודש
    ל- 6,000 ₪ בחודש. בהודעה על הארכת המינוי אשר נשלחה למערערת ביום 21.6.2004 הודע לה כי בחודשים יוני 2004 ויולי 2004 ישולם לה שכר בסך של 6,000 ₪. החל מיום 1.6.2004 המערערת עבדה בפועל ארבעה ימים בשבוע במקום חמישה ימים בפועל, כך שהיקף עבודתה הופחת גם כן.  בדו"ח הנוכחות שמילאה המערערת נכתב "הייתי צריכה לעבוד 75%".
11. ביום 8.7.2004 שלחה המערערת  מכתב לאוניברסיטה בו טענה כי ההפחתה בשכרה בוצעה באופן חד צדדי, ללא הסכמתה, וכי היא רואה בכך הרעה מוחשית בתנאי עבודתה. המערערת דרשה מהאוניברסיטה לבטל את ההרעה, שאם לא כן תסיים את עבודתה "בדין מפוטרת". המערערת דרשה במכתבה תשלום שכר מלא בעד חודש יוני 2004, למרות שעבדה בפועל בהיקף משרה חלקי בשיעור של 75%.
12. נוכח התפטרות המערערת, העסקתה של המערערת על ידי האוניברסיטה הגיעה לסיומה ביום 31.7.2004, עם פקיעת כתב המינוי האחרון. האוניברסיטה שילמה למערערת פיצויי פיטורים בעד תקופת העסקתה כעוזרת מחקר – מיום 1.10.2002 עד יום 31.7.2004. פיצויי הפיטורים שולמו מתקציב המחקר של ד"ר מירסקי ובהסכמתה.

ההליך בבית הדין האזורי: