עמירם נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 27.11.12 (להלן: "הוועדה") אשר קבעה את נכותו הצמיתה של המערער בשיעור 15% החל מיום 15.5.07, לפי הפירוט כדלקמן:

30% נכות בהתאם לסעיף ליקוי 52 (1) (א) (10) בניכוי "מצב קודם" בשיעור 20% לפי סעיף ליקוי 52 (1) (ז) (2).

5% נכות בהתאם לסעיף ליקוי 53 (1) (ב).

רקע עובדתי

2.המערער הגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום תגמול נכות בגין פגיעה מיום 14.5.07, אשר הוכרה כתאונת עבודה.

3.ועדה רפואית מדרג ראשון אשר התכנסה לדון בעניינו של המערער ביום 2.1.12, קבעה כי למערער נותרה נכות צמיתה בשיעור 19%, לפי הפירוט הבא:

- 30% נכות לפי סעיף ליקוי 52 (1) (2) (1) בניכוי "מצב קודם" בשיעור 20%, כך שהעמידה את הנכות בגין חדות הראייה בשיעור 10%.

- 5% נכות לפי סעיף ליקוי 61 (א) בגין כתם בקרנית.

- 5% נכות לפי סעיף ליקוי 68 (א) בגין היפרדות רשתית.

4.על החלטת הוועדה מדרג ראשון הגישו הן המערערת והן המשיב ערר לוועדה רפואית לעררים.

5.הוועדה הרפואית לעררים התכנסה לדון בעניינו של המערער ביום 28.2.12, ביום 24.7.12 וסיכמה את דיוניה ביום 27.11.12. הוועדה קבעה את נכותו הצמיתה של המערער בשיעור 15% החל מיום 15.5.07, לפי הפירוט כדלקמן:

30% נכות בהתאם לסעיף ליקוי 52 (1) א 10 בניכוי "מצב קודם" בשיעור 20% לפי סעיף ליקוי 52 (1) ז 2.

5% נכות בהתאם לסעיף ליקוי 53 (1) ב'.

על החלטה זו הוגש הערעור דנן.

הדיונים בפני הוועדה

6.הוועדה, בישיבתה מיום 28.2.12, שמעה את המערער ואשתו ורשמה את תלונותיו:

"אשת התובע: יש לי מסמכים לפני התאונה המראים ראיה טובה יותר.

התובע: ראיתי טוב 21 שנים עבדתי כגרפיקאי (רשיון נהיגה). ראיה טובה עד לתאונה ב- 2007, היפרדות רשתית ואחרי שבוע אישפוז. חדות ראיה... 6/60, ראיה אחרי הניתוח. מצבי התדרדר עד לעיוורון ומכאן הטעות התדרדרה. מפנה אותכם למסמכים לפני התאונה, היה לי אוויטיס לפני 20 שנה. עבדתי כגרפיקאי הייתי עצמאי לאחר מכן הופיע לי כתם לבן. רגשי נחיתות ובושה. לא נפגש עם אנשים מתבייש. יש לי פזילה והעין צנחה לי למטה. הקרנית עכורה לגמרי".

7.הוועדה, בישיבתה מיום 28.2.12, בדקה המערער ורשמה את ממצאיה הרפואיים, כדלקמן: