עמיר נ' שיח' אחמד ואח'

פסק דין

פסק דין זה עניינו בערעור על החלטת כב' הרשם קבאני בתיק מס' 28398-07-13 מיום 6.10.13, במהלכה האריך למשיבים את המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר בתיק הוצל"פ מס' 1306258074.

בערעור מסביר המערער/הזוכה, כי פתח בתאריך 17.7.07 תיק הוצל"פ נגד המשיבים על פי שטר חוב עליו חתמו המשיבים.

המשיב מס' 1 חתם כעושה השטר (מדובר בעו"ד) ואשתו, המשיבה 2 חתמה עליו כערבה.

מדובר בשטר חוב ע"ס 80,297 ₪ והוא היה מורכב מסכומים שונים המצוינים בערעור, לרבות ביחס להלוואות שניתנו מהמערער למשיב.

בשלב ראשון טוען המערער, כי זה לא סביר לתת הארכת מועד להגשת בקשת ערעור כ- 6 שנים לאחר המועד שבו נפתח תיק ההוצל"פ.

שנית, טוען המערער, כי במהלך השנים שילמו המשיבים סכומים למערער, כך שהטענה שכביכול לא ידעו על ההליך היא מופרכת ובמהלך השנים אף פעל המערער/הזוכה בתיק ההוצל"פ עד כדי הוצאת שלוש פעמים צווי מאסר כנגד המשיבים.

עוד טוען המערער, כי הנימוקים שניתנו בפני הרשם ובתוכם "טענת פרעתי", שנים רבות כל כך לאחר שהוכנס התיק להוצל"פ וניתן בו פס"ד אינם יכולים להוות עילה להארכת מועד להגשת ההתנגדות.

בתשובתם לערעור מסבירים המשיבים, כי בינם לבין המערער שררו יחסי אמון ויחסים טובים מאוד, אשר הביאו לכך שהיתה ביניהם הסכמה שבשתיקה שבמהלכה שולמו סכומי כסף לא מבוטלים למערער מבלי שהליכי ההוצל"פ נכנסים לידי מימוש.

עוד הסבירו המשיבים, כי הסכום אשר נתבע בתיק ההוצל"פ אינו מקובל עליהם כלל, אינו סביר ואינו הגיוני ואת הסכום של 80,297 ₪ מילא למעשה המערער עצמו ועל דעת עצמו תוך שהוא מוסיף סכומים בגין הלוואות ובגין עניינים אחרים שלמשיבים טענת הגנה טובה ביחס אליהם ושלא היה כל הצדקה להכניס אותם.

לאחר בחינת טענות הצדדים, אני נותן בזאת את החלטתי.

דין הערעור להתקבל ולהלן נימוקיי:

1.בהחלטתו מיום 6.10.13 כתב כב' הרשם קבאני: "מהסיבות המפורטות לעיל הן לענין הבקשה להארכת מועד והן לענין הבקשה למתן רשות להתגונן כאשר חשיבות מכרעת לשאלה אם לתת או לא לתת הארכת מועד היא השאלה אם קיימת עילה לכאורית למתן רשות להתגונן, נחה דעתי שבנסיבות המיוחדות של מקרה זה, ולאור טענות המבקשים שלא נסתרו במהלך החקירה, כן ולאור הצהרת המשיב בפני שבינו לבין המבקש 1 שררו יחסי אמון וחברות, ומבלי להכנס לשאלה מדוע ובאיזה נסיבות נתן המשיב למבקש את ההלוואה ומה התנאים שנקבעו בין הצדדים כולל תסבוכת היחסים בין הצדדים לתיק זה, כולל החשש הוודאי שהמשיב השיג את גבולות המקצוע של עריכת דין עם בעזרת המבקש בתיק זה או על ידי אחרים, נחה דעתי כאמור שעל מנת שהתמונה הכוללת של המחלוקות בין הצדדים יבואו על פתרונם ויוכרעו על ידי בית המשפט לתת למבקש הארכת מועד להגשת הבר"ל עד מועד הגשתה בפועל, כן לתת למבקשים רשות להתגונן בפני הבקשה לביצוע. התצהיר יהווה כתב הגנה והוצאות יהיו לפי התוצאות".

החלטתו של כב' הרשם היא כללית ביותר ואינה נותנת את דעתה לסבירות שבאי הגשת בקשת רשות להתגונן, מהלך של כ- 6 שנים שבמהלכם תלוי ועומד תיק ההוצל"פ וכן לעובדה שהוצאו פקודות מאסר כנגד המבקשים, אליו לא מתייחס כב' הרשם כלל.

2. אין חולק וגם המערער מציין זאת, כי בין הצדדים שררו יחסי אמון וחברות. ואולם, לא יעלה על הדעת, במיוחד כשמדובר בעורך דין, כי הוא יאפשר מצב שבו יהיה תיק הוצל"פ פתוח מזה 6 שנים על סכום שלטענתו מילא המערער בעצמו והוא אינו מכיר בו, כאשר הסכום אליו מתייחס המערער איננו סכום סתם כך אלא מורכב מתתי סכומים המפורטים במפורש ע"י המערער והמשיבים משלמים לו על חשבון החוב סכומים ניכרים מפעם לפעם. ודוק, הסכום אשר מורכב מתיק ההוצל"פ מורכב משיקים, מורכב מסכומים שנגבו במערכת היחסים שבהם ייצג המשיב 1 את המערער ולא העביר לו את הסכומים, מהלוואות ומתשלומים שונים שלא הוחזרו.

הריבית המופיעה בהלוואות הינה ריבית שהמשיבים הסכימו עליה וחתומים עליה ואין להם אלא להלין על עצמם בהקשר זה.

3.לא מצאתי בשאר הטענות המופיעות בעמדת המשיבים או בהחלטת הרשם המורה על עיכוב הליכים ועל הארכת המועד למתן הרשות להתגונן ממש ולכן דין הערעור להידחות.

אני מקבל את הערעור ומסתפק בתוצאה האמורה ללא חיוב בהוצאות משפט.

אני מורה אפוא על ביטול ההחלטה על עיכוב ההליכים בתיק ההוצל"פ נשוא הערעור ועל ביטול ההחלטה על הארכת המועד להגשת בקשת רשות להתגונן.

ניתן היום, א' שבט תשע"ד, 02 ינואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: