עמידר עמידר 3 נ' מטבייב

פסק דין

רקע

1. האם עמד הנתבע בתנאים שמציב חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח-1998 להכרתו כדייר ממשיך? זוהי השאלה לפתחו של תיק זה.

הוריו של הנתבע אשר עלו עם משפחתם מברית המועצות, חתמו בשנת 1973 בסמוך לאחר עלייתם לארץ על הסכם שכירות של הדירה נשוא התביעה עם עמידר. אביו של הנתבע נפטר בשנת 1996 ואילו אמו נפטרה באוגוסט 2006. לאחר פטירתם לא נחתם בין עמידר לנתבע הסכם שכירות ופנייתו של הנתבע לוועדות משרד הבנוי והשיכון להכרה בו כדייר ממשיך נדחו.

דיון

2. על פי חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח-1998 "דייר ממשיך" על פי סעיף 1 לחוק הוא "בן זוגו של זכאי שנפטר...לרבות הידוע בציבור כבן זוגו וכן ילדו...ובלבד שהוא התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות בסמוך למועד פטירת הזכאי....".

בנוסחו המקורי של סעיף 3 נקבע כי "א. נפטר זכאי...יהיה הדייר הממשיך רשאי להמשיך ולהתגורר בדירה הציבורית עם קרובו...ויראו את הדייר הממשיך כמי שבא בנעלי הזכאי לכל דבר ועניין.

ב. הוראות סעיף זה יחולו על הדייר הממשיך, אם לא הייתה בבעלותו, או בבעלות קרובו, דירה או מקרקעין אחרים, בחמש השנים שקדמו למועד פטירת הזכאי...וכל עוד אין בבעלותו, או בבעלות קרובו, דירה או מקרקעין אחרים".

הוראת סעיף 3 האמורה תוקנה בשנת 2009 ואולם לנוכח הוראת המעבר שנקבעו בתיקון ובשים לב למועד פטירת האם, 2006, ממשיכה לחול בענייננו הוראת סעיף 3 האמורה בתוספת אחת: דרישת מגורים רציפה בת ארבע שנים לפחות "עם הזכאי או כדייר ממשיך" (ר' סעיף 70(ב) לתיקון, ס"ח תשס"ט 2203 מיום 23.7.09, בעמ' 216).

המחלוקת בענייננו היא בשאלה האם התגורר הנתבע עם אמו 4 שנים סמוך לפטירתה והאם לא היתה בבעלותו דירה או מקרקעין אחרים.

3. ב"כ הצדדים חלוקים בשאלה על מי הנטל להוכיח התקיימותם של התנאים הקבועים בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי. בעוד שלטענת ב"כ התובעת על הנתבע הטוען לזכויות בנכס שלכאורה אינו קשור אליו הנטל להוכיח התקיימותם של התנאים המקנים לו זכאות כדייר ממשיך, לטענת הנתבע על התובעת להוכיח כי אין הנתבע עומד בתנאיו של החוק. עוד מוסיף וטוען ב"כ הנתבע כי משעותרת התובעת בכתב התביעה לפינויו של הנתבע כפולש, לא ניתן במסגרת הליך זה להכריע בנוגע למעמדו של הנתבע כדייר ממשיך.

אין בידי לקבל את טענות ב"כ הנתבע. על הנתבע הטוען לזכויות מכח מעמד כדייר ממשיך, הנטל להוכיח טענתו זו (ר' ע"א (ת"א) 2054/01 עמידר החברה הלאומית לשכון בישראל בע"מ נ. ואחניש סוליקה, עמ' 7). בפרט כאשר הנתונים הרלוונטיים להכרעה בה מצויים בידיעתו (השווה ת.א. 1007/74 (שלום – קרית-גת) ישראל סמי נ. בן דוד יהודה). זאת ועוד. אין מחלוקת כי הוריו של הנתבע התגוררו בדירה נשוא התביעה מכח הסכם עם התובעת. עוד אין מחלוקת כי לאחר פטירת הוריו, לא נחתם כל הסכם בין הנתבע לבין התובעת. בנסיבות אלו קביעה בשאלת מעמדו של הנתבע כדייר ממשיך, היא הכרחית לצורך הכרעה בתביעת הפנוי. שכן אם אין הנתבע דייר ממשיך, זכאית התובעת לפינויו מהנכס.

האם עמד הנתבע בנטל המוטל עליו להוכחת התקיימותם של התנאים הדרושים לרכישת מעמד כדייר ממשיך?

4. עיקר המחלוקת נוגעת לתנאי המגורים. בעוד שלטענת התובעת התגוררה האם עד לפטירתה בגפה בנכס, לטענת הנתבע הוא התגורר עם הוריו ואחיותיו בנכס ברציפות מאז כניסתם אליו בשנת 1973 ועד היום.

5. התובעת הגישה את תצהירו של אבי ליטינסקי, רכז שטח בעמידר, אשר אליו צורפו ביקורי מעגל אשר נערכו בנכס בין השנים 2006-2003 ואשר מהם עולה כי אם הנתבע התגוררה בגפה בדירה. כעולה מהתרשומת של ביקורי המעגל שנערכו בנכס ושצורפה לתצהירו של אבי ליטינסקי, ביקורי מעגל אלו לא נערכו על ידי המצהיר אלא על ידי רכזי שטח אחרים.

לטענת ב"כ התובעת יש להתייחס לתרשומות אלו כרשומה מוסדית וכראיות קבילות לאמיתות תוכנן. לטענת ב"כ הנתבע יש לראות תרשומות אלו שלא הוגשו בידי עורכן כעדויות שמיעה נטולות כל משקל ראייתי.

סבורה אני כי גם אם יש לראות בתרשומות של בקורי המעגל כרשומה מוסדית, כפי שנקבע לא אחת בפסקי הדין (ר' למשל (תא (ת"א) 28583/04 עמידר החברה הלאומית לשכון בישראל נ. רוזה עתיק ואח') משקלן הראייתי בנסיבות התיק שבפני הוא נמוך במיוחד לאחר שרכזי השטח החתומים על בקורי המעגל לא זומנו לעדות. לנוכח אי זימונם לעדות גם לא ברור מה קדם לכיתוב על הדוחות ולפיהם מתגוררת אם הנתבע בגפה. האם נשאלה בעניין זה, האם השיבה, האם נערכה בדיקה מעבר לכך וכדו'. אף ככל הנוגע לנספח ד' לתצהיר העד שהינו ביקור מעגל משנת 2006 ואשר בו נרשם "אני גרה לבד", לא ברור בכתב ידו של מי נרשמה שורה זו ובתגובה למה. יצויין כי הנתבע עצמו העיד כי אמו ידעה עברית בקושי "אולי כמה מילים" (ר' עמ' 18, שורות 26-23).

6. הנתבע מציין כאמור בתצהירו ובעדותו כי מאז עלייתו לארץ התגורר עם הוריו בדירה ומעולם לא התגורר בדירה אחרת.

בתמיכה לגרסתו זו זימן הנתבע שני עדים מטעמו אשר נתנו תצהירים. האחד, מר גבריאל צבי קליין והשני מר הלל רובינשטיין שעל פי תצהיריהם מכירים את הנתבע מזה שלושים או קרוב לשלושים שנה.

7. מר קליין העיד כי הוא מכיר את הנתבע מאז הגיע להתגורר בסנהדריה לפני כשלושים שנה. לעדותו הוא מתפלל עם הנתבע בבית הכנסת ומביתו הוא יכול לראות את הבית בו מתגורר הנתבע הנמצא קרוב אליו. עוד העיד כי מדי בוקר הוא רואה את הנתבע יוצא מבית הכנסת לכוון הבית (ר' עמ' 7, שורות 3-1; עמ' 8, שורה 24 – עמ' 9, שורה 10). עדותו הותירה רושם מאוד מהימן. העד ידע לאמר כי לנתבע אחות המתגוררת עימו (ר' עמ' 7, שורה 29), עובדה שאושרה מאוחר יותר בעדותו של העד הנוסף ושל הנתבע. העד גם ידע לתאר את הגישה לבית (ר' עמ' 10, שורה 22. השווה לעדותו של הנתבע בעמ' 14, שורות 14-11). כאשר לא זכר תאריכים, גם רלוונטיים, לא ניסה העד להתאים את עדותו לדבר (ר' עמ' 8, שורות 7-4).