עמידר נ' רצאבי ליליה ואח'

פסק-דין

התובעת היא הבעלים של מקרקעין הנמצאים ברחוב מרבד הקסמים 13 ביהוד. התובעת באמצעות חב' עמידר השכירה למנוח שלום בן זכריה רצאבי ז"ל מושכר בשכירות מוגנת. לאחר מות מר רצאבי המנוח, עברה זכות הדיירות המוגנת לאלמנתו. לטענת התובעת, המנוח והנתבעים הוסיפו תוספות בנייה למושכר ללא הסכמת התובעת, ועל כן עליהם לפנות את המקרקעין, המושכר ותוספות הבנייה.

כללי:

בעלי הדין:

1.התובעת היא רשות שהוקמה על פי דין ועל שמה רשומים מקרקעין במדינה.

2.הנתבעת 1 היא אלמנתו של המנוח שלום בן זכריה רצאבי ז"ל (להלן-"המנוח"). הנתבעים 2 ו-3 הם ילדיהם של המנוח והנתבעת 1.

המקרקעין:

3.התובעת היא הבעלים של מקרקעין הידועים כגוש 6729 חלקה 38 בשטח 3,172 מ"ר, רחוב מרבד הקסמים 13 ביהוד (להלן-"המקרקעין"). המקרקעין נרשמו על שם התובעת ביום 15.1.1995 לאחר הליך הסדר מקרקעין.

4.אין מחלוקת בין הצדדים שבהתאם לחוק מנהל מקרקעי ישראל כל נכסי דלא ניידי השייכים לתובעת, כולל הדירה, מנוהלים ע"י מינהל מקרקעי ישראל (להלן-"המינהל"), ועמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (להלן-"עמידר") פועלת כשלוחתו של המינהל.

מערכת היחסים בין הצדדים:

5.ביום 17.3.1952 נכרת חוזה שכירות מוגנת בין המפקח על נכסי נפקדים (להלן-"האפוטרופוס") לבין המנוח לפיו שכר המנוח מאת האפוטרופוס דירה בת 2 חדרים, מטבח וחדר שירותים.

6.המנוח נפטר ביום 30.4.2006.

7.עוד בחיי המנוח הוסיפו הנתבעת 1 והמנוח תוספות בנייה והרחיבו את מבנה המושכר באופן משמעותי ביותר. במועד שאינו ידוע לתובעת, פלשו הנתבעים 2 ו-3, בניה של הנתבעת, למקרקעין והוסיפו תוספות בנייה כדלקמן: הנתבע 2 בנה 5 חדרים ומתגורר בהם עם משפחתו, והנתבעת 3 בנה 3 חדרים בצמוד לאמו ולאחיו. הנתבעים או מי מהם יצרו מעין מתחם סגור, שבמרכזו נבנה בית כנסת עוד בחייו של המנוח, אך מעולם לא ניתן לו רישיון או אישור מאת התובעת לבנייה זו.

טענות הצדדים:

8.טוענת התובעת שהנתבעים פולשים במקרקעין, מסיגי גבול ומחזיקים במקרקעין שלא כדין. הנתבעים הגדילו לעשות והוסיפו תוספות בנייה במקרקעין ללא הסכמת התובעת, בניגוד להוראות חוזה השכירות, והפרה זו מהווה עילת פינוי כנגד הנתבעים. כן טוענת התובעת שמעשיהם של הנתבעים מהווים פגיעה בזכות הקניין שלה. בנוסף, הנתבעים סירבו לאפשר למודד מטעמה להיכנס למקרקעין ולבצע מדידות, בהתאם לזכותה כבעלת המקרקעין. על כן עתרה התובעת למתן צו פינוי וסילוק יד כנגד הנתבעים, להריסת כל תוספות הבנייה שנבנו שלא כדין, וליתן לה היתר לפיצול סעדים.

9.בכתב ההגנה טענו הנתבעים שיש לדחות את תביעת התובעת מהסיבות כדלקמן:

בנסיבות העניין זכויות הדיירות המוגנת עברו בירושה;

בהתאם להסכמת הסוכנות בנו במקרקעין משק עזר, במסגרתו נבנו מבנים אשר בהם שוכנו סוסים, פרות, אבוס וכו'. לאחר מכן הפכו הנתבעים את מבני המשק לדירות מגורים;

המנוח הקים ליד ביתו בית כנסת עקב היותו שומר מצוות;

הנתבעת הייתה מודעת למצבו של המקום כל הזמן.