עמידר - החברה הלאומית לשיכון ב נ' שולץ שפיץ צבי פרדי

ב"כ התובעת עו"ד יוסף שלום ב"כ הנתבע עו"ד איתן אשורי פסק דין

רקע

1.תביעה מיום 23/8/2008 לפינוי וסילוק יד, וכן תביעה כספית בסך 7,421 ₪ בעבור דמי שימוש.

2.התובעת הינה חברה אשר מופקדת מטעם המדינה על שיכון זכאים בדיור הציבורי, בהתאם להוראות משרד הבינוי והשיכון, והוראות החוקים הרלוונטיים (להלן: "התובעת" ו/או "עמידר"). בשנת 1980 השכירה התובעת דירה בת שלושה חדרים ברחוב סומך 9/38 בבני ברק (להלן: "הדירה"), לבני הזוג ישעיהו ומלכה שולץ ז"ל (להלן: "ההורים" ו/או "הדיירת החוזית"). הנתבע הוא בנה של הדיירת החוזית.

3.ביום 24/05/07 עברה הדיירת החוזית למוסד סיעודי בשל מצבה הבריאותי, ולא שבה להתגורר בדירה. ביום 28/10/07, נפטרה הדיירת החוזית.

4.מרבית עסקיו של הנתבע מתנהלים בחו"ל, ובמהלך השנים האחרונות, עובר להגשת התביעה, שהה הנתבע בארץ לתקופות שבין 12 ל-80 יום, מדי שנה. בזמן שהותו בישראל התגורר הנתבע, ככל הנראה, בדירה נושא התביעה.

טענות התובעת

5.הדיירת החוזית נטשה את הדירה ביום 24/05/07, מועד בו עברה להתגורר במוסד סיעודי. על אף עילת הפינוי, אשר קמה לתובעת לפי חוזה השכירות, לפנים משורת הדין, ומבלי לפגוע בזכויותיה, לא פעלה התובעת לפנות את הדיירת החוזית מן הדירה. הדיירת החוזית נפטרה ביום 28/10/2007. הנתבע מחזיק בדירה, ללא הסכמת התובעת ובניגוד לרצונה, וללא זכות שבדין. התובעת טוענת כי פנתה אל הנתבע פעמים רבות בדרישה לפינוי הדירה, אולם דרישותיה לא נענו.

6.הנתבע פנה אל התובעת בבקשה להכיר בו כדייר ממשיך, על פי חוק הדיור הציבורי, אולם בקשתו נדחתה על ידי ועדת האכלוס העליונה של משרד הבינוי והשיכון מאחר ולא התגורר עם הדיירת החוזית 3 שנים ברציפות טרם פטירתה, כנדרש על פי ס' 1 לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, תשנ"ח – 1998 (להלן: "החוק").

7.במסגרת פעילותה השוטפת, נוהגת התובעת לערוך "ביקורי מעגל" בדירה, על ידי רכז שטח המבקר במושכר ועורך דו"ח, בו הוא מציין את מצב תחזוקת הדירה ואת מספר הנפשות המתגוררות בה. מן הדו"חות עולה כי הדיירת החוזית התגוררה בדירה בגפה. נוסף על האמור, ביום 08/02/05, הגישה הדיירת החוזית בקשה להנחה בשכר דירה, ובמסגרתה ציינה כי הינה מתגוררת לבדה בדירה (נספח ו' לתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת). על פי הפסיקה, על הנתבע מוטל נטל השכנוע להוכיח כי הוא זכאי לזכויות של דייר ממשיך על פי כל דין.

8.הנתבע שהה והתגורר בחו"ל לאורך תקופות ארוכות, לרבות בשלוש השנים אשר קדמו לפטירת הדיירת החוזית, כפי שעולה מתעודת בירור פרטים על נוסע מאת משרד הפנים (נספח ח לתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת).

9.הואיל והנתבע מחזיק בדירה ללא זכות שבדין, עליו לשלם לתובעת דמי שימוש ראויים בגין מגוריו בדירה מזמן פטירתה של הדיירת החוזית ועד ליום הגשת התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית והוצאות גביה, ובסה"כ 7,421 ₪. בעניין זה הגישה התובעת חוות דעת של השמאית דליה עסיס.

טענות הנתבע

10.ההורים שכרו את הדירה בשכירות סוציאלית בשנת 1980 והתגוררו בה עם ילדיהם, ובהם הנתבע. הנתבע זכאי לזכויות של "דייר ממשיך" ולחילופין יש לו זכות של דייר מוגן, ועליו לשלם דמי שכירות סוציאליים כפי ששילמה אמו, הדיירת החוזית. הדיירת החוזית לא נטשה את הדירה, אלא עברה להתגורר במוסד סיעודי בשל מצבה הרפואי. הנתבע אמנם עובד בחו"ל במהלך השנים אך כתובת הדירה היא כתובתו הרשומה במשרד הפנים והוא מתגורר בה משנת 1980 ועד היום.

11.במהלך הדיון הוסיף הנתבע וטען כי עובר לפטירת הדיירת החוזית החלה הדיירת החוזית בתהליך של רכישת הדירה על ידה, וכי יש לאפשר לו להשלים הליך זה, אשר הופסק כתוצאה מפטירת הדיירת החוזית. (התובעת התנגדה לטענה זו מטעמים של הרחבת חזית).

ראיות הצדדים

12.מטעם התובעת העידו מר שוקי פוגל, רכז שטח אצל התובעת, מר רמי דר, חוקר פרטי, וגב' דליה עסיס, שמאית מקרקעין. מטעם הנתבע העיד הנתבע בלבד.

13.במהלך ישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 21/9/2010, הוגשו הראיות הבאות:

ת/1 – חוות דעת שמאי ערוכה ע"י גב' דליה עסיס.

נ/1 – מכתב מיום 07/10/07 מאת התובעת אל ב"כ הנתבע.