עמידר, החברה הלאומית לשיכון בי נ' גל

פסק דין

בפני תביעה כספית לתשלום סך 30,968 ₪ המהווה לטענת התובעת את חובו של הנתבע כלפיה.

החוב מורכב ממספר רכיבים:

סך 23,950 ₪ בגין השתתפות דייר בעבודות להסרת סכנה.

סך 347 ₪ בגין השתתפות דייר בעבודות צנרת מים.

סך 3,719 ₪ בגין חובות שכר דירה.

סך 2,925 ₪ בגין הפרשי הצמדה וריבית עד ליום הגשת התביעה.

התובעת טוענת כי היא הבעלים של דירת הנתבע ואשר ניהול נכסיה נעשה באמצעות חברת עמידר.

הנתבע הינו דייר מוגן בדירה.

הנתבע אינו מתכחש לחבותו העקרונית להשתתף בעלויות התיקונים ולשלם שכ"ד אך הוא מעלה מספר טענות שבעיקרן הן טענות קיזוז או טענות בדבר אי הקטנת נזק מצד התובעת.

התובעת מפי עדיה, איננה מכחישה מצידה את חובתה לקזז נזקים מוכחים ככל שנגרמו על ידה או מי מטעמה.

התיק הוא תיק המתנהל בסדר דין מהיר ומשכך ינומק פסק הדין באופן תמציתי וברוח הוראות תקנה 214 טז' לתקסד"א.

מטעם התובעת העידו 3 עדים, הגב' רושינו, המפקח מר שטיינבך והמהנדס הבר. מטעם הנתבע העיד רק הוא.

אדון בטענות העיקריות אחת לאחת:

גובה חוב התיקונים:

הנתבע טען בהגנתו כי קיבל הודעה על השתתפות בסך 16,663 ₪ בעוד בתביעה הוא נדרש לשלם מעל 24,000 ₪. טענה עובדתית זו ננטשה ואיננה מופיעה בתצהירו ומכל מקום אין עליה כל ראיה בכתב והרי הסכום הודע לו בקבלת "דרישת תשלום" מן הסתם בכתב.

מאידך התביעה מבוססת על מסמכים שנשלחו לנתבע והתומכים בסכומים שנקבעו בה. משכך דין טענה זו של הנתבע להדחות.

שיהוי בביצוע העבודות:

הנתבע טוען כי בעקבות המלצות המהנדס אינג' עמיר גלזמן שמונה כמומחה מטעם בית המשפט בשנת 1996, היה עוד אז על התובעת להחליט החלטה נכונה בקשר למבנה, שכן אינג' גלזמן קבע שמדובר במבנה שאין כדאיות בתיקונו וכי המבנה לא יחזיק מעמד ברעידת אדמה מחד ומאידך מצב המבנה ימשיך להידרדר מטעמים שפורטו באותה חוות דעת.

המלצתו הסופית של אינג' גלזמן הייתה לפנות את הדיירים ולהרוס את הבניין.