עמי סדן ושות' נ' עמיכאן

החלטה

עניינה של החלטה זו, במשגה שנפל בעת מתן החלטת יום 07.10.10, בה הוריתי על דחיית התביעה שהוגשה בתיק שבכותרת, על בסיס הסכמה דיונית שהוצגה, מבלי שהונחו בפני סיכומי התשובה של התובעת.

לאחר שנודע הדבר, קבעתי בהחלטה מיום 03.03.11, כי החלטת יום 07.10.10 תבוטל וכי אחזור ואדון בתביעה, לאור עיון בסיכומי התשובה.

עוד נקבע, כי היה ואתרשם, כי יש בסיכומים כדי לשנות את החלטת יום 07.10.10 שבוטלה, ייעשה השינוי המתבקש. היה ואגיע למסקנה ולפיה, אין בסיכומי התגובה כדי לשנות את דעתי, תושב לתוקפה החלטת יום 07.10.10, ללא שינוי.

בסיכומי התשובה שהגישה התובעת, טוענת זו, כי בית-המשפט הוטעה על-ידי סיכומי הנתבעת במספר עניינים ובהם זהות התובעת בתיק זה, ביחס לשתי תביעות נוספות התלויות ועומדות בפניו וכן, הוטעה ביחס לקשר שבין תביעה זו, לבין התביעות הנוספות, שהטיפול בהן החל רק בשנת 2002.

בסיכומי התשובה, מדגישה התובעת, כי הסכם שכר הטרחה נשוא התביעה כאן, חל רק ביחס להליכים שהסתיימו ב- 22.10.00 והליכים אלה, הובילו להגדלת חלקה של הנתבעת בנכס, משיעור של 1/6, לכדי שיעור של 7/24. זכות זו נולדה, מאוחר בהרבה לסיום ההליכים שכן, מועדה נקבע, בהתאמה למועד קבלת התמורה עבור מכר הזכויות, אשר הושלם רק בינואר 2009.

עוד מדגישה התובעת בסיכומי התשובה, כי נימוקי ההחלטה שניתנה ביום 07.10.10 שגויים, הואיל ואלה חורגים מההסכמה הדיונית שבין הצדדים, המוגבלת לבסיס כתבי הטענות.

לדבריה, הוכחה הזיקה הרלוונטית בין ההליכים המשפטיים שננקטו על ידה, לפי הסכם שכר הטרחה, לבין תוצאת ההליכים, לאור הודאת הנתבעת בתצהירה, כי על-פי הסדר פשרה בתמ"ש מספר 10600/99, הועמד חלקה בנכס, על 7/24.

אציין בהקשר זה, כי לאחר שבוטלה החלטת 07.10.10, לבקשת התובעת, לא היה מקום ואין זה מן הראוי כי חלק סיכומי התשובה שלה, יתייחסו לאותה החלטה שבוטלה ויתעמתו איתה.

לא זו בלבד, שאין הדבר עולה בקנה אחד עם כללי הדיון התקין, אלא, שבכך מופר מיניה וביה, האיזון בין הצדדים.

נקודת הכובד של המחלוקת בין הצדדים, מתמקדת בשאלה, אם הגביה המאוחרת שנעשתה לזכותה של הנתבעת בשנת 2009, הינה חלק ותוצאה של אותם הליכים משפטיים, שננקטו במסגרת הסכם שכר טרחה משנת 1998. מלכתחילה, נטיתי לחשוב, כי ההכרעה בשאלה זו הינה הכרעה משפטית טהורה ועל בסיס הנחה זו הומלץ ואושר ההסדר הדיוני בפרוטוקול 9.5.2010, שעמד בבסיס מתן ההחלטה שבוטלה.

עוד סברתי, כי הנתונים שהוצגו על ידי התובעת אין בהם כדי לקשור בין הסכם שכר הטרחה נשוא התביעה כאן לבין הגביה הסופית, שנעשתה בשנת 2009.

ואולם, בפועל, לאחר שחזרתי ועיינתי בטיעוני הצדדים נוכחתי, כי משני עברי המיתרס רובדו הטענות המשפטיות בטיעונים עובדתיים מובהקים כמו מידת ההצלחה או היקף הזכייה של הנתבעת, ביחס לנתונים המוקדמים (סעיפים 10-14 לסיכומי הנתבעת) והערכות המימוש המוקדמות ביחס למציאות בפועל ועוד לא הירפו מן הזיקה שבין ההליכים כאן לבין יתר ההליכים שננקטו בין הצדדים.

בנסיבות אלה, ולאור עמדתה של הנתבעת עצמה, שביקשה ליתן הכרעה בתובענה זו, יחד עם ההכרעה ביתר התובענות (עמ' 1 לסיכומיה), נראה לי, כי נכון להותיר את ביטול ההחלטה מיום 7.10.10 על כנה, לראות את בית-המשפט ואת הצדדים עצמם כמשוחררים מההסכמה הדיונית שנעשתה ולמעשה, הופרה במשותף, מחמת האלמנטים העובדתיים שנכרכו בטיעונים.

בגילוי לב אציין, כי תחושתי האישית אינה נוחה ממהלך דברים ובשיגרה אין זה מקובל להורות על בטלותו של הסדר דיוני בהחלטה יזומה של בית המשפט, אלא ששוכנעתי, כי לא יהא באפשרותי בתנאים שנוצרו, לעשות דין אותו הנני חושבת לצודק.

החלטתי, אם כן, להשיג את התהליך לאחור כאילו לא נעשה הסדר דיוני בין הצדדים ולהכריע בתביעה.

אני מורה, איפוא, על הגשת תצהירי עדות ראשית לפי הסדר הבא:

תצהירי העדות הראשית מטעם התובעת יוגשו עד ליום 30/09/11.

תצהירי העדות הראשית מטעם הנתבעת יוגשו עד ליום 30/10/11.

נספחי התצהירים יסומנו בחוצצים קשיחים.