עמי מוצרי נוי תפצה בגין חיקוי מוצרי יודאיקה

1.         התובעת [להלן: "חב' קראשי"] והנתבעת 1 [להלן: "חב' עמי"] עוסקות בהפצת מוצרי יודאיקה ומשווקות את המוצרים לאותן חנויות [ראו עדות הנתבע 2 בעמ' 4 ש' 28 בבש"א 21435/05]. הנתבע 2 הינו מנהלה של חב' עמי.

            חב' עמי רכשה מוצרי יודאיקה מחב' קראשי קודם שהחלה לרכוש את המוצרים בסין [ראו עדות הנתבע 2 בעמ' 6 ש' 5-6 בבש"א 21435/05].

2.         בגל ההתדיינות הקודם [ת.א 2146/01, ת.א 1976/02, ה.פ 724/02] נחתם     ב- 27.11.03 הסכם פשרה בין הצדדים שניתן לו תוקף פסק דין [להלן: "הסכם הפשרה"]. בהסכם הפשרה נקבע בין היתר:

א.        חב' קראשי מתחייבת שלא לעשות שימוש באריזה בצבע ירוק המזוהה עם אריזת מוצרי חב' עמי, וחב' עמי מתחייבת שלא לעשות שימוש באריזה בצבע כחול המזוהה עם אריזת מוצרי חב' קראשי.

ב.         ניתן בזה צו מניעה קבוע האוסר על חב' עמי לשווק את המוצרים שפורטו בסעיפים 2.1 ו- 3.1 להסכם הפשרה. בגדר המוצרים הנ"ל נמנה גם גביע מדגם 2211 נשוא התביעה.

ג.         הצדדים מתחייבים לא להפר את הזכויות של הצד שכנגד, ולפעול בתחרות מסחרית הוגנת - ללא העתקה, זיוף ופעולות דומות. הפרת הוראת תנאי זה תחייב את הצד המפר בפיצוי מוסכם בסך 25,000 דולר, בנוסף לכל סעד אחר המגיע על פי דין.

ד.         תוקף ההסכם הינו ל- 5 שנים מיום חתימתו. ב- 27.11.08 פג תוקפו

של ההסכם.

3.         חב' קראשי הגישה כנגד חב' עמי שתי תביעות: [א] ב- 2.10.05 תביעה בת.א. 2330/05 [ב] ב- 15.7.07 תביעה בת.א. 2122/07.התביעות הוגשו לפני תום תפוגת הסכם הפשרה.

            התביעות נדונו בפני מותבים אחרים והועברו לשמיעת הוכחות בפני בנוב' 09.

4.         בתביעה בת.א. 2330/05 טענה חב' קראשי שחב' עמי חיקתה 21 מוצרי יודאיקה שלה [ראו מוצג ת/8]. בתביעה בת.א. 2122/07 טענה חב' קראשי שחב' עמי חיקתה 10 מוצרי יודאיקה נוספים שלה, וכן טענה להפרות חוזרות בנושא 4 מוצרים שאוזכרו בתביעה בת.א. 2330/05 [ראו מוצג ת/8].

ב"כ התובעת הבהיר בדיון: "אני מוותר על התביעה למתן חשבונות" [עמ' 152 שורה 12]; "בשתי התביעות בית המשפט אמור להכריע ב- 21 המוצגים של ההפרות מ- 2005 [סומנו ב-ת/8], 10 ההפרות הנטענות מ- 2007 שסומנו בת/8 מ- 1-10, ו- 4 הפרות חוזרות ונשנות שסומנו בת/8 מ-1 עד 4... אנחנו לא מבקשים הכרעה בדגמים ובהפרות אחרות" [עמ' 154 שורות 14-17]; "בית המשפט לא אמור להכריע בנושא האריזות  בתביעות" [עמ' 156 ש' 6]. 

עילות התביעה צומצמו בהסכמה לחוק זכויות יוצרים, לחוק עוולות מסחריות, לדיני עשיית עושר ולא במשפט, ולהפרת הסכם הפשרה [ראו עמ' 158 שורות 2-7].

בתביעות נתבקש בית המשפט ליתן צו מניעה קבוע האוסר על שיווק והפצת המוצרים המפרים, ולפסוק ללא הוכחת נזק פיצויים מכוח חוק עוולות מסחריות, לחילופין מכוח חוק זכויות יוצרים, ולחילופין עפ"י סעיפים 11-12 להסכם הפשרה [ראו הצהרת ב"כ התובעת בעמ' 157 שורות 18-21].

            עוד הוסכם ע"י הצדדים שאם בית המשפט יקבע כי קמה זכות לפיצוי - גובה הפיצוי יפסק עפ"י שיקול דעתו של ביהמ"ש [כהגדרת הצדדים בעמ' 158 שורה 11 - "שיקול דעת רחב"], חרף קביעת פיצויים מוסכמים בסעיפים

11-12 להסכם הפשרה [עמ' 158 שורות 10-11].

5.         בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על שיווק המוצרים שנטען שהם מפרים -נדחתה ב- 28.12.05 ע"י כב' השופט זפט, תוך קביעה שחב' קראשי לא צירפה ראיות על עיצוב הדגמים שנטען שהועתקו, ושאין די בצירוף קטלוגים לצורך הוכחת מוניטין הנדרש להקמת עילת גניבת עין. על ההחלטה לא הוגש ערעור.

6.         חוק זכויות יוצרים מגן על צורת העיצוב כיצירה אומנותית, כאשר מדובר ביצירה מקורית שלא הועתקה מיצירה אחרת . הפרשנות הראויה של דרישת המקוריות היא שהתובע צריך להוכיח שמקור היצירה בו. כדי לבסס תביעה על פגיעה בזכויות יוצרים על התובע להוכיח שהנתבע העתיק מיצירתו חלקים ממשיים ומהותיים [ראו ע"א 3422/03 KRONE נ' ענבר פ"ד נ"ט(4) 365].

            סעיף 22 לחוק זכויות יוצרים 1911 מורה שהחוק לא יחול על מדגמים הראויים להירשם אלא אם כן המוצרים אינם משמשים לייצור תעשייתי. המוצרים נשוא הדיון נועדו לשכפול תעשייתי - טעונים רשום מדגם, ואינם נהנים מהגנת חוק זכויות יוצרים. על המוצרים נשוא הדיון לא נרשמו מדגמים.