עמותת עיר עמים נ' מפקד מחוז ירושלים ואח'

השופט א' שהם:

1. לפנינו עתירה למתן צו על תנאי, המורה למשיבים 1 ו-2 ליתן טעם מדוע לא יבטלו את החלטתם, להתיר חריגה מהמתווה שאושר על ידם בעבר, ונהג במשך שנים, למצעד "ריקוד הדגלים" בירושלים.

תמצית העתירה

2. העתירה שלפנינו עניינה במצעד "ריקוד הדגלים" (להלן: המצעד), הצפוי להיערך היום, 24.5.2017, כ"ח באייר, יום שחרור ירושלים, בשעות אחר הצהריים, והמאורגן, כמידי שנה, על ידי המשיבה 4.

3. העותרת הגישה בשנים עברו עתירות נגד קיומו של המצעד (ראו: בג"ץ 3079/15 עמותת עיר עמים נ' מפקד מחוז ירושלים במשטרת ישראל (11.5.2015); בג"ץ 4416/16 עמותת עיר עמים נ' מפקד מחוז ירושלים (5.6.2016)) (להלן: העתירות הקודמות), לנוכח עמדתה כי אין זה ראוי שתוואי המצעד יעבור בתוך הרובע המוסלמי בירושלים. עם זאת, ובשים לב לפסקי הדין שניתנו בעבר, לא היה בכוונתה של העותרת, כך לדבריה, לעתור השנה בעניין זה. ואולם, לטענתה של העותרת, אתמול, קרי ביום 23.5.2017, בשעות הערב המאוחרות, פחות מ-24 שעות לפני תחילתו של המצעד, פורסמה בכלי התקשורת ידיעה לפיה המשיב 1 "החליט בפעם הראשונה לאפשר למפגינים במצעד להקיף את העיר העתיקה מצפון וממזרח, אזור פלסטיני, ולהיכנס לעיר העתיקה בשער האשפות, זאת בנוסף על כניסת המפגינים דרך שער שכם לתוך רחוב אל וואד (הגיא) ברובע המוסלמי" (להלן: המתווה). משמעותו של מתווה זה, לגישת העותרת, היא כי "לראשונה תושבי הרובע המוסלמי יהיו במהלך המצעד תחת עוצר ומצור של ממש, מכל הכיוונים". עוד נטען, כי המתווה חורג באופן קיצוני מן המתווים אשר אושרו בעבר על ידי בית משפט זה, במסגרת העתירות הקודמות. בהמשך לכך, מוסיפה וטוענת העותרת, כי החלטת המשיבים 1 ו-2 פוגעת באופן קשה ובצורה בלתי מידתית בחופש התנועה של הפלסטינים, ונוצר חשש כבד מפני גילויי אלימות – פיסית ומילולית.

תגובת המשיבים

4. לאחר שהעתירה הובאה בפניי, היום, לקראת השעה 10:00, הוריתי כי המשיבים יעבירו את תגובתם לעתירה, עד לשעה 14:00.

5. בתגובתם של המשיבים 1 ו-2 (להלן: המשיבים) נטען, כי דינה של העתירה להידחות, הן על הסף והן לגופו של עניין. דין העתירה להידחות על הסף, לטענת המשיבים, שכן היא הוגשה ב"שיהוי כבד, קיצוני, ואף מאיין שדבק בה", ולמעשה מדובר בעתירה תיאורטית, במובן זה שהשעות המעטות שבין הגשתה של העתירה לבין מועד קיום המצעד, הופכות את הסעד המבוקש בעתירה לתיאורטי.

6. לגופו של עניין, טוענים המשיבים, כי אין כל ממש בטענתה של העותרת לפיה המתווה שאושר השנה חורג "חריגה קיצונית" ממתווים שאושרו בעבר. המשיבים מוסיפים וטוענים, כי על פי הנמסר ממשטרת מחוז ירושלים, המצעד חלף, במספר מקרים בעבר, בתוואי המקיף את חומות העיר העתיקה, הגם שלא כך היה בשנים 2016-2015, שבהן הוגשו העתירות הקודמות. בהמשך לכך, נטען כי החשש לקיומו של "מצור" על תושבי הרובע המוסלמי, לאו חשש הוא, שכן התוואי נקבע בשים לב לפסיקתו של בית משפט זה, בסוגיה הנדונה, ותוך הקפדה על שמירת מרקם החיים בציר המצעד. המשיבים טענו בנוסף, כי התוואי שנקבע מאפשר חצייה של ציר התנועה ברחוב סולטאן סולימאן, המקיף את חומות העיר העתיקה; וכי המצעד יעבור רק בצדו של הרחוב, שאין בו חנויות. עוד לטענת המשיבים, תוואי המצעד שאושר השנה נקבע, בין היתר, בשים לב לקיומו של המצעד בסימן 50 שנה לאיחוד ירושלים, ולאור ההערכה כי צפויים ליטול בו חלק, מספר רב יותר של משתתפים מבשנים עברו. שינוי תוואי המצעד, כך נטען, נועד להקל על העומס ברחוב הגיא העובר בתוך הרובע המוסלמי, שהוא הרחוב המרכזי שעורר קשיים בשנים עברו; ומטרתו העיקרית של התוואי היא, "דווקא להקל ולתת מזור למצוקות שהעלתה העותרת".