עמותת מכבי חיפה כרמל -עמותת הכדורסל מכבי חיפה נ' קופרברג ואח'

החלטה

רקע וההליך שלפני

לפני בקשה לעיכוב הליכי התובענה ולסילוקה על הסף על הסף מפאת חוסר סמכות.

המשיבה הינה עמותה אשר ניהלה קבוצת כדורסל במסגרתה שיחק המבקש מס' 1 (להלן: "המבקש"). המשיבה הגישה תביעה כספית כנגד המבקשים בה טענה כי השקיעה כספים רבים במבקש כאשר התחייבותו החוזית הייתה שהוא ישחק בקבוצתה עד לתום התקופה החוזית ולא ינהל משא ומתן עם אגודה אחרת. למרות זאת, ולמרות שהמשיבה הייתה נכונה לבוא בדברים עם המבקש ולשפר את תנאיו, לאחר שנודע לה כי המבקש מתעתד לעזוב את הקבוצה. למרות זאת המשא ומתן לא צלח, המבקש עזב את הקבוצה והפר את החוזה. בזמנים הרלוונטיים המבקש היה קטין. מכאן תובעת המשיבה השבת את מלוא השקעותיה במבקש הן מהמבקש עצמו והן מאמו שחתומה על ההסכם בתור אופוטרופסותו ובטענה כי התחייבה באופן אישי למנוע מהמבקש הפרת התחייבויותיו.

על פי הנטען בבקשה המונחת לפני הסמכות לדון בתביעה נתונה למוסד לבוררות של איגוד הכדורסל. בבקשה נסמכים המבקשים על הוראות חוק הספורט, התשמ"ח – 1988 ועל תקנון איגוד הכדורסל שהותקן נכח חוק הספורט.

המשיבה מתנגדת לבקשה מהנימוקים כי התביעה איננה בין שחקן לאגודה בעניין חוזי. התביעה הינה כנגד השחקן ואמו בעילה נזיקית בגין הפרת הסכם. התביעה כאמור הוגשה כנגד אמו של השחקן בשל התחייבותה האישית. עוד עולה מכתב התביעה אודות מעורבותה הדומיננטית של אמו והיא זו שפעלה באופן חד צדדי עת הרחיקה את בנה מהארץ ובכך יצרה סיטואציה שכל מה שנותר הוא תביעה כספית כאשר מיוחס לה הטעיה וניהול משא ומתן בחוסר תום לב. המבקשת אינה שחקן רשום במוסדות האיגוד ולכן התקנון לא חל עליה.

דיון והכרעה

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הנני סבור כי דינה להתקבל.

סעיף 2 לתקנון המוסד לבוררות קובע כי כל סכסוך בין שחקן לקבוצה הנוגעת ליחסים החוזיים ידון בבוררות.

אין ספק כי תביעת המשיבה כלפי המבקש הינה תביעה הנוגעת ליחסים החוזיים. טענת המשיבה כי מדובר בתביעה נזיקית לנזקים שאירעו בגין הפרץ חוזה הינה ללא ספק תביעה הנוגעת ליחסים החוזיים בין הצדדים. בשים לב לכך, תביעת המשיבה כנגד המבקש צריכה להיות נידונה במסגרת של בוררות.

המורכבות הנוספת בענייננו היא שבכתב התביעה צורפה גם אמו של המבקש שאין חולק שאינה שחקן. לאחרונה נקבע כי גם אם הסכם הבוררות חל על חלק מהנתבעים ואלו עותרים לעיכוב הליכים הכלל הוא שהצורך לפצל דיון אינו מצדיק את הפקעתו של הסכם בוררות בין הצדדים להסכם אלא בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת (ראה: רע"א 573/09 אברמוביץ נ. יהלומי אל. די. זי. בע"מ [פורסם בנבו]). במקרה במונח לפני לא הונחה כל סיבה מדוע לא לכבד את הוראת הבוררות.

בענייננו אף לא מתעוררת לדעתי הדילמה של פיצול הדיון. המבקשת, שאינה כאמור שחקן ואינה מחויבת לכאורה לפנות להליך גישור היא שפונה בבקשה ביחד עם המבקש לדחייה על הסף ולעיכוב הליכים. משמע המבקשת מקבלת על עצמה את הבוררות ומסכימה לה מכללא בעצם הגשת הבקשה. בשים לב לכך, שיקולי מדיניות מחייבים כי ההליך ידון פעם אחת. עילת התביעה כנגד המבקשים הינה בהוראות ההסכם שבין הקבוצה לשחקן ולא מדובר בעילת תביעה כלפי המבקשת שהיא חיצונית לתנאי ההסכם. לכן מן הראוי כי התביעה תתברר כנגד שני המבקשים כאחד. משהסכימה כאמור המבקש לקבל על עצמה את הבוררות יש להורות כי מלוא התביעה תועבר לבוררות.

בשים לב לכך, הנני מורה על עיכוב הליכים בתיק והעברת ההליך למוסד הבוררות של איגוד הכדורסל. הצדדים יפעלו לקיום החלטה זו.

בשלב זה אינני עושה צו להוצאות, שכן לא ניתן היה לדעת את עמדת המבקשת והסכמתה להעביר את ההליך לבוררות, לפני הגשת הבקשה.

מזכירות בית המשפט תסגור את התיק מהסיבה של עיכוב הליכים.

ניתנה היום, כ"ו שבט תשע"ד, 27 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: