עמותת מוסדות התורה של חסידי בית אל נ' עובדיה

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק הדין אשר ניתן במעמד צד אחד ביום 10.4.11, לאחר שהמבקשת לא התייצבה לדיון.

הרקע לבקשה

במסגרת תיק זה התבררה בקשה לביצוע שיק בסך 24,500 ₪, משוך על ידי המשיב לפקודת המבקשת ליום 1.5.10 ונושא הכיתוב "שיק לבטחון" (להלן: "השיק"). המשיב הגיש התנגדות לביצוע השיק. בהתנגדותו, בין היתר, טען המשיב כי השיק נמסר למבקשת עוד בשנת 2000 כבטחון להלוואה בסך 1,000$ אותה נטל בנו מהמבקשת. השיק נמסר על החלק וההלוואה אשר נועד להבטיח – הוחזרה למבקשת. עוד העלה המשיב בהתנגדות טענות אודות הליך נפרד שהתקיים בין הצדדים ובו חויבה המבקשת בתשלום כספים למשיב וכן טענות הנובעות מכך שהמבקשת עוסקת במתן הלוואות חוץ בנקאיות.

הדיון בהתנגדות נקבע ליום 20.2.11 אולם המבקשת לא התייצבה לדיון. בהעדר התייצבות, ניתנה למשיב רשות להתגונן, נקבע שהתביעה תתברר בסדר דין מהיר והוקצבו לצדדים מועדים להגשת מסמכים ותצהירים. ישיבה מקדמית נקבעה ליום 10.4.11 אך גם לישיבה זו לא התייצבה המבקשת ועקב זאת נדחתה התביעה והמבקשת חויבה בהוצאות המשיב.

נימוקי הבקשה

בבקשה זו, עותרת המבקשת לביטול ההחלטה לדחיית התביעה, ההחלטה מיום 10.4.11.

לטענת המבקשת, אירעו שיבושים רבים עקב נסיבות אישיות של בא כוחה. במועד שנקבע לדיון בהתנגדות, 20.2.11, היה בנו מאושפז בבית החולים. במועד שנקבע לדיון מקדמי ביום 10.4.11 הייתה רעייתו של ב"כ המבקשת בהריון מתקדם וב"כ המבקשת חויב לסעוד אותה ולהעדר ממשרדו. עוד נטען בבקשה כי עקב שינוי כתובת משרדו נמסרו דברי דואר לכתובת הקודמת ברח' ויצמן 14, תל-אביב, שלכן כנראה לא הומצאו לו חלק מדברי הדואר.

בנסיבות אלו רואה המבקשת רצף של תקלות המסבירות את היעדרותה מהדיון. לגופם של דברים טוענת המבקשת כי הכספים נשוא התביעה הינם כספים של גמילות חסדים והיא מסכימה שתינתן למשיב רשות להגן. נוכח כל זאת, עותרת המבקשת לביטול ההחלטה בין מחובת הצדק ובין לפי שיקול דעת בית המשפט. המשיב הגיש תגובה לבקשה ובמסגרתה התנגדות לביטול ההחלטה.

דיון

עתירת המבקשת לביטול פסק הדין מסתמכת על תקנה 201 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). דא עקא, שלפי תקנה 201 בתקנות ניתן להגיש בקשה לביטול החלטה שנתקבלה במעמד צד אחד בתוך 30 ימים מיום שהומצאה ההחלטה. בעניין דנא, ניתנה ההחלטה ביום 10.4.11 ולפי הרישום בתיק בית המשפט הומצאה לב"כ המבקשת ביום 26.4.11. בקשה לביטול פסק הדין היה לפיכך על המבקשת להגיש עד ליום 26.5.11 אולם הבקשה הוגשה רק ביום 14.9.11.

כללי סדרי הדין קובעים מסגרת דיונית מוגדרת להליכים המשפטיים וזו מאפשרת פעולה תקינה של המערכת השיפוטית תוך שמירה על זכויותיהם הדיוניות של בעלי הדין והבטחת "יומם" בבית המשפט. כללים אלו קובעים אף מסגרת מועדים סבירה לניהול ההליכים ולסיומם. התעלמות ממסגרת הזמנים אשר קבועה בתקנות פוגעת בצד שכנגד, אשר עלול להידרש לעניין שחלף זמנו. התעלמות ממסגרת זמנים זו פוגעת גם בציבור שכן היא מונעת פעולה יעילה של מערכת המשפט והבטחת הכרעה סופית במחלוקות בתוך זמן סביר (ראו למשל רע"א 1415/04 יוסף סרביאן נ' ניסן סרביאן [17.10.04]).

בעניין דנא, הוגשה הבקשה באיחור על פניה, כאשר אין בה כל ניסיון להסביר מתי הומצאה ההחלטה למבקשת וכיצד הדבר מתיישב עם מועד הגשת הבקשה. די במחדל זה כדי להצדיק את דחיית הבקשה.

זאת ועוד, הבקשה כולה, מראשית עד אחרית, מתבססת על טענות עובדתית. טענות המנסות להסביר את אי ההתייצבות לדיון אחד ולדיון שני. טענות בדבר שינוי כתובות משרד ב"כ המבקשת (שינוי שהודעה עליו לא נמסרה לבית המשפט) וטענות המנסות להסביר את הרקע לתביעה. טענות שכאלו חייבת הייתה המבקשת לתמוך בתצהיר אך תצהיר שכזה לא צורף. גם מחדל זה כשלעצמו מצדיק את דחיית הבקשה.

לא זו אף זו, שהמבקשת טוענת שיש לבטל את ההחלטה "מחובת הצדק". החלטה על ביטול "מחובת הצדק" תינתן באם יתברר שהמבקשת כלל לא הוזמנה לדיון אליו לא התייצבה. לא זה המצב בעניין דנא והמבקשת כלל איננה טוענת שלא הוזמנה לדיון כדבעי, כך שלא ברור מדוע מפנה המבקשת להלכות בעניין זה.

בקיומה של הזמנה כדין, נתונה האפשרות לביטול ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט, שאז יש לבחון הן את הסיבה למחדל והן את סיכויי ההצלחה בתיק העיקרי. המבקשת טוענת שלא התייצבה לדיונים בשל נסיבות אישיות של בא כוחה, אך איננה מסבירה מדוע לא הגישה כלל תצהירים ואף לא מדוע לא התייצב נציג מטעמה (לא בא כוחה) לדיון המקדמי כנדרש בתקנות בתביעה בסדר דין מהיר. גם לפן הנוסף של הבקשה, לסיכויי ההצלחה, לא מתייחסת המבקשת כלל ולא טורחת להביא כל התייחסות מצידה לטענות שפורטו בהתנגדות. למעשה, גרסתה המלאה של המבקשת לא נפרשה כלל וטענות כוללניות בדבר עיסוקה של המבקשת בגמילות חסדים רחוקות מלהספיק במצב שכזה.

אם כך, הבקשה הוגשה באיחור ניכר בלא כל ניסיון להסביר זאת, הבקשה מתבססת על טענות עובדתיות אך איננה נתמכת בתצהיר, אין יסוד לביטול ההחלטה "מחובת הצדק" שכן המבקשת הוזמנה כדין לדיון אליו לא התייצבה ואין יסוד לביטול ההחלטה לפי שיקול דעת בית המשפט כאשר דווקא ניכרים זלזול בהחלטות ובהעדר התייחסות כלשהי לסיכויי ההצלחה בתיק העיקרי. כל אחד מטעמים אלו בנפרד, די בו להצדיק את דחיית הבקשה, קל וחומר נוכח משקלם המצטבר.

אשר על כן אני דוחה את הבקשה. המבקשת תישא בהוצאות המשיב בגין בקשה זו בסך של 1,500 ₪.

ניתנה היום, כ"ט תשרי תשע"ב, 27 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: