עמותת ישיבת שדרות נ' עמותת עטרת אסתר ואח'

החלטה

1.המבקשת תבעה ביום 7.11.12 בבית משפט השלום באשדוד את העמותה המשיבה 1 ומנהלה המשיב 2 – לסילוק ידה של המשיבה ממבנה בשדרות בו היא עושה שימוש כבית ספר תיכון לבנות. בכתב התביעה נטען כי מבנה ביה"ס הנ"ל מצוי בשטח שהזכויות בו הן למבקשת בלבד.

המשיבים ביקשו את בימ"ש השלום לדחות התביעה על הסף, שכן הצדדים מסרו את המחלוקת לבוררות ועוד ביום 19.6.12 ניתן פסק הבוררות שדחה את טענות המבקשת והמקים מעשה בית דין לעניין התובענה.

המבקשת לא הגיבה לבקשת הדחייה על הסף וביום 14.1.13 נעתר ביהמ"ש קמא (סגן הנשיא כב' השופט ד. גיל) לבקשה ודחה התביעה על הסף.

המבקשת פנתה לבימ"ש השלום בבקשה לביטול ההחלטה שניתנה כאמור בהעדר תגובתה, וביום 24.2.13 דחה ביהמ"ש קמא את הבקשה וקבע כי אכן פסק הבוררות מהווה מעשה בית דין.

בפני בקשת העמותה המבקשת לרשות לערער על החלטה זו.

2.לאחר עיון בבקשה על צרופותיה ובתיק בית המשפט קמא החלטתי לדחות הבקשה מבלי לבקש תגובת המשיבים.

המבקשת לא גילתה כלל בתביעה שהגישה לפינוי המשיבה את דבר הבוררות שהתנהלה ביניהם, ואת פסק הבוררות שניתן חמישה חודשים בטרם הגישה את התביעה.

היא גם לא גילתה בכתב התביעה כי חודשיים בטרם הגשתו פנה מנהלה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע (בתיק 35359-09-12) ב"בקשה לביטול פסק הבוררות" הנ"ל.

היא גם לא גילתה את אוזנו ואת עינו של בית משפט זה בבקשת רשות הערעור (שהוגשה ביום 10.4.13) כי עוד ביום 27.2.13 (שלושה ימים לאחר מתן ההחלטה נשוא בקשה זו) היא חזרה בה מבקשתה לביטול פסק הבוררות ובו ביום נמחקה הבקשה (וזאת כאמור בפרוטוקול הדיון מאותו היום – בכפוף להצהרה כי פסק הבוררות אינו חל אישית על מנהל המבקשת מר מנחם גמליאל).

בפסק הבוררות מיום 19.6.12, נפסק על ידי שלושת הבוררים, דייני בית הדין לממונות, לעניין מבנה בית הספר נשוא התובענה – כי:

"מבנה בית הספר על שלושת קומותיו יישאר בחזקתו בסמכותו ובניהולו של צד ב' (הלוא היא עמותת עטרת אסתר – המשיבה דנן) או לחילופין ישלם צד א' (הלוא היא המבקשת דנן – י.א.) לצד ב' (המשיבה) ארבעה וחצי מיליון ₪".

3.לאמור, המחלוקת שבין המבקשת לעמותה לעניין ההחזקה בבית הספר נמסרה על ידם להכרעת בוררים (בהתאם לשטר הבוררין מיום ט"ו טבת תשע"ב שנערך בין שתי העמותות), פסק הבוררין ניתן כאמור ביום כ"ט סיון תשע"ב (19.6.12), המבקשת חזרה בה מהבקשה לביטול פסק הבוררות שהגישה לבית המשפט המחוזי והבקשה נדחתה ביום 27.2.13.

את כל אלה – לא גילתה בכתב התביעה שהגישה ורק את מקצת הדברים פירטה וגילתה בבקשתה זו לרשות לערער.

4.צדק בית המשפט קמא בקובעו כי ככל שהיו למבקשת טענות לעניין שטר הבוררות ייצוגה בבוררות, ניהול הבוררות וכל כיוצא באלה – המקום לבררם היה בהליכי הבקשה לביטול הבוררות שהגישה לבית המשפט המחוזי.

בינתיים (ולאחר מתן ההחלטה קמא) נמחקה הבקשה לביטול פסק הבוררות.

מעשה בית הדין ניצב אפוא במלוא תוקפו – ובדין החליט סגן הנשיא ג. דניאל את החלטתו נשוא בקשה זו.

לא מצאתי עילה או הצדקה להתערבות ערעורית בכך – ועל כן אני דוחה את הבקשה.

5.משלא נתבקשה תגובת המשיבים – איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשיב למבקשת את הערובה שהופקדה על ידה.